Tip:
Highlight text to annotate it
X
.בברית המועצות חיינו אחרת לגמרי
.הגענו בשנת 1990 מסימפירופול .אז היא עדיין הייתה חלק מבריה"מ
זה היה עוד לפני ההתמוטטות .של האימפריה הסובייטית הגדולה
,השוק הראשון שלנו בישראל היה החנויות .כי הגענו ממדינה שלא היה בה כלום
,הסוכר, החמאה - הכל היה לפי תלושים .היה צריך ללכת לחנות עם הפתיחה בשביל לקנות משהו
.תמיד שברנו את הראש עם מה להאכיל את הילדים .עדיין לא עבר לי השוק מזה שבחנויות אפשר לקנות שוקולדים
הפוליטיקה של מסך הברזל הפרידה .בין תושבי בריה"מ לבין העולם החיצון
,לא ידענו כיצד חיים אנשים במדינות אחרות .לא ידענו איזה שפע של מוצרים יש בחנויות
בכלל, המידע לגבי מה שקורה בחו"ל היה נושא אסור וזה שיש לנו קרובים בחו"ל היה סוג של טאבו במשפחה
.בגלל שההורים לא רצו שהילדים ידעו
בשבילי, לגלות שיש לנו קרובי משפחה .בחו"ל היה בלתי צפוי ואפילו מזעזע
,אחים ואחיות של הסבים והסבתות שלי .אנשים קרובים מאוד
,היום אני מרגישה שחלקים מהעבר שלי חלקים מהשורשים שלי, היו מוסתרים ממני
.ולצערי אין אפשרות לשקם אותם
,אפילו תמונות מהעבר כמעט ולא נשארו
כי לא הייתה אפשרות, ואפילו .היה מסוכן להחזיק תמונות כאלו
.כמעט ולא נשארו תמונות
.זו המשפחה שלי שאני בכלל לא מכירה
?אמא, יש תה
.כן בן, התה רתח ויש לביבות חמות
?על מה אנחנו מסתכלים
.אלו אנשים שמעולם לא הכרתי
.המשפחה שלנו