Tip:
Highlight text to annotate it
X
זמן קצר לאחר מכן
קיבלתי הוראה מהקהילה היהודית
להתפנות לגטו
ולהתייצב תוך שלושה ימים בערך
,בתחנה מסוימת
...'להביא איתנו כבודה וכו
.אתה ואימא שלך? -לא, רק אני ,אימא שלי שייכת לגזע הארי
,היא מוגנת ...היא לא קשורה אלינו
.אז הייתי צריך להגיע לשם
.היה לנו שילוח לטרזין
השילוח הגיע מהמבורג ,וזו הייתה רכבת רגילה
לא רכבת משא שהובילה בקר, אלא .היו בה קרונות נוסעים ובהם תאים
.היינו כעשרים אנשים ונסענו לברלין
.רק שוטרים נסעו ברכבת
.אולי אחדים, אני לא יודע
...בברלין הלכנו ל
בית שהוקם על ידי ,הקהילה היהודית בברלין
במטרה לשכן אותנו .במשך יומיים ושני לילות
ומשם היה אמור לצאת שילוח ,גדול יותר למחנה הריכוז טרזין
.טרזינשטט, כמו שהוא נקרא אז
...נסענו בחשמלית
חשמלית ריקה לחלוטין שהוזמנה עבורנו
.והיא הסיעה אותנו לתחנת הרכבת
בתחנת הרכבת .עלינו לרכבת
היו הרבה אנשים ...בתחנה וברכבת כי
בחלק המזרחי הצבא הגרמני ...היה צריך לסגת
הם היו כבר בחלק הגרמני של מזרח פרוסיה
שהוא כיום פולין .או בחלקו בפולין ובחלקו ברוסיה
.והיה תוהו ובוהו בתחנת הרכבת
,היה לנו תא גדול בקרון .תא נוסעים שהיה שמור עבורנו
.נכנסנו לשם
...בחרו בי
כ"אלטסטה" - אפשר לתרגם את זה ...כ"זקן ביותר". זה לא נכון
הייתי אחראי על הקבוצה
.בתא הנוסעים הזה
...לאחר זמן מה
ישבו מולנו שני אנשים ...שלבשו מדים
.מכנסי פסים, מדי מחנות ריכוז
.כולנו לבשנו בגדים אזרחיים
שני האנשים הללו היו במקור ,בטרזין, בטרזינשטט
,והם הצליחו לצאת משם
,אולי בשילוח לאנשהו ,אני לא יודע
,הם ברחו ואחר כך נתפסו
נכלאו בברלין
.וצורפו לשילוח שלנו
הם אמרו לנו שהם שמחים מאוד לחזור לטרזין
ושהם מכירים אנשים שם ושלא גרוע כל כך שם
כי אנשי הס"ס .לא תמיד נמצאים שם
...'לא מרביצים לך וכו
הם סיפרו לנו סיפורים יפים מאוד ,על טרזין
,בהשוואה למה שציפינו .כי לא ידענו לאן אנחנו נוסעים
לשמאלי ישבה אישה .שהקשיבה בתשומת לב
,כששאלנו אותה מאין היא
היא אמרה שהיא מהחלק המזרחי של גרמניה
ובגלל הגעת הרוסים ,היא נסעה לברלין
,והיא שאלה "?לאן הרכבת הזאת מגיעה"
.ענינו לה שלגטו בטרזין
".היא אמרה, "זה נשמע נחמד
התברר שהיא ארית ולא שייכת אלינו
אבל כשהבחינה במקום פנוי ,בתא הנוסעים שלנו
.היא עלתה לרכבת הזאת
הרגשתי לא טוב בנוגע לזה וניגשתי לשוטר בתא הסמוך
ואמרתי שיש גברת .שלא שייכת אלינו
הם דאגו מאוד כי אנשי הגסטפו ערכו ספירות מספר רב של פעמים
.לפני שהרכבת יצאה
,הם חשבו שאיש אחד נעלם, ברח
אבל עם הגברת הזאת .הספירה יצאה בסדר
עכשיו עמדה בפני השוטרים הבעיה איך להוריד את הגברת מהרכבת
ולהגיע למחנה עם אדם אחד .פחות ממה שתוכנן
הגברת הועברה לקרון הנוסעים שלהם
ובדרכי לשירותים ראיתי .שהם שותים ומבלים
.זה הסיפור על הגברת
,היא ירדה בדרזדן, שם עברנו בדרך
.היא באה לקרון שלנו ואמרה שלום
,זו הייתה סיטואציה יוצאת דופן .כשהיא נופפה לנו לשלום
,כשהגענו לאזור המחנה
השוטרים באו ואמרו .שהם מקווים שנחזור בקרוב הביתה
הם היו אנשים נחמדים והם בטח חשו .שהמלחמה מתקרבת לקצה
...אבל המלחמה ארכה עוד .זה קרה בינואר
...המלחמה המשיכה עד .הם היו חיילים, לא מהס"ס-
,לא, הם היו שוטרים .שוטרים מבוגרים
.אנשים נחמדים מאוד
לא היה להם מושג ...לאן אנחנו נוסעים, מה זה היה
אולי היה להם מושג, אבל הם לא רצו .לחשוב על זה, אני לא יודע
.אני מאמין שכמה מהם לא ידעו
...בעלה של דודתי
,כשגרתי באלטונה ...לפני שחצי מהדירה הופצצה
הוא עבד בחברת טבק
וגויס למשטרה
כי היה מבוגר מדי .בשביל הצבא
הוא גויס למשטרה ונשלח
,לקטוביץ, לאזור של קטוביץ
שכיום נמצאת בפולין .אבל בזמנו הייתה שייכת לגרמניה
הוא חזר הביתה יום אחד וסיפר ,שדברים נוראיים קורים ליהודים שם
.שאוספים את כולם ושולחים אותם
"?שאלתי, "לאן שולחים אותם ".הוא ענה, "אתה לא רוצה לדעת-
.הוא לא רצה לומר לי בזמנו
.זה קרה שנה לפני שאני גורשתי
.השוטרים שהיו ברכבת היו כמוהו
...כשהגענו לטרזין
המסילה מתפרשת בתוך העיירה
.וחולפת על פני חומות המצודה
כשירדנו מהרכבת
ראיתי הרבה אנשי ס"ס ואנשים במדים אחרים
.שמעולם לא ראיתי
.התברר שאלה ז'נדרמים צ'כוסלובקים
,לאנשי הס"ס היו כלבים שנבחו ,היה חשוך מאוד
.הגענו לשם בלילה
...זו היית סיטואציה מוזרה ומסוכנת