Tip:
Highlight text to annotate it
X
אנחנו הסתובבנו בכל הפקולטה.
נכנסנו מהכניסה הראשית ועלינו במדרגות. לא הצלחנו.
ניסינו את הכניסה מאתר הבנייה, אבל בדיוק נפל איזה פועל וחסם את הדרך.
לא נותרה ברירה ונאלצנו לנסות את הכניסה מקומה ארבע.
אל תדאגו, הבניין החדש תיכף יהיה מוכן והכל יסתדר.
אחי...
הבניין החדש ...
הבניין החדש לא יגמר אפילו בעוד עשור.
זה ישראל, את נתב"ג 2000 סיימו ב-2006.
ישארו כאן הדיקן, האדריכל ומתכנן האתר. השאר החוצה.
נשבר לי! נשבר לי מהבניין הדפוק הזה!
באים לטכניון, ויש ים עבודה, ואפילו למצוא את ההרצאה אי אפשר!
אני שנה ראשונה
אמרו תיכנס לבניין, תלך ישר, את האודיטוריום אי אפשר לפספס!
כל יום יש קיר במקום חדש, זה כמו הוגוורטס זה כל יום משתנה.
אבל אחי, בסוף יהיה שווה, יהיה...
מה אתה מדבר, אם אתה לא עושה דוקטורט את הבניין לא תראה
אחי, אתה מדבר נגוע.
אני יודע מה אני מדבר. בניין מפגר, שגם בלי המבוך החדש היה קשה להתמצא.
עכשיו זה בלתי אפשרי!
נראה לך, בגלל שאתה מסטרנט שנמצא פה שנים, מותר לך להתנשא.
אבל כל מה שלומדים פה זה לחשב נגזרת ולשחק במחוגה!
ועד שמגיע סוף שבוע, ואני בפאנן של ללכת הביתה ולברוח מהבאסה של המקום המסריח הזה
מפנטז כבר על השניצלים של אמא, ועל לא לראות את המרצה
אני לא מצליח
כי לברוח מפה יותר קשה מלברוח מגולאג של סטאלין!
אני תקוע במבוך הזה חודש בלי אוכל. תראו איך הבגדים שלי גדולים עלי
אינעל רבאק של כולם!
ובשביל מה?
כל זה לא שווה כלום, אם לכל מבחן שאני ניגש אני נכשל.
בזבוז מיותר של השניים היפות בחיי.
והמזכירות? לא יכולות לשלוח מייל עם מפה שבועית של דרכי הגישה?
על יום זרקור של טנקור הם יכולים, אבל לא מפה?!
זה בסדר רותם. הוא לא יודע שזו את.
מכל הבקשות שלי מתעלמים.
איך אני יכול ללמוד פה בנסיבות האלה?
ומסריח פה.
אני עובר לאריאל.
שם זה טוב. מסיבות מטורפות כל לילה ובירה חופשי.
זה גם קרוב לבית, ויהיה לי קוגל כל יום שישי.
להתראות כולם.