Tip:
Highlight text to annotate it
X
כשאתה מדבר על המודעות הזאת ללא בחירה, ללא אשליות, נשמע כאילו כולנו צריכים פשוט לשבת ולחכות להתגלות מיידית.
לא, בדרך הזאת אפשר לשבת גם מליון שנה. ובאמת עשינו את זה. לכן נצטרך להמשיך ולגלות מה זאת פעולה.
האם יש פעולה שלא יוצרת קונפליקט ? שאין בה שום חרטה ? שתחת כל הנסיבות, בין אם מישהו חי בחברה משגשגת או עניה
פעולה שהיא תמיד נכונה. כדי לגלות את זה אתה חייב להכנס לשאלה: מה הפעולה שאתה עושה כרגע ?
או שהיא פעולה מתוך אידיאל, לכיוון העתיד. או פעולה שמבוססת על זכרונות עבר, שהם ידע.
או האם יש פעולה, שלא תלויה בעתיד, בזמן. זאת הנקודה, לא ?
אבל אי אפשר לעצור את הזמן, הוא ממשיך.
כמובן. זמן לפי השעון, ממשיך. אבל האם יש זמן פסיכולוגי ? זמן פנימי ? לא, אבל יצרנו אותו.
אז נדמה שלא משנה מה הוא הדבר, הוא שלם ומיידי.
כן.
זה לא משהו שאפשר לבנות שכבה אחרי שכבה.
לחלוטין כך. הארה היא לא תהליך הדרגתי. אחרת זאת לא הארה. כי אז אתה מאפשר זמן - להפוך למשהו באופן הדרגתי.
בהקשר הזה רציתי לשאול אותך, יש לך בית ספר כאן, מה אתה מלמד את הילדים ?
אם אתה לא יכול להעביר את זה הלאה לאף אחד מאיתנו, צעיר או זקן אני מניח, מה אתה מלמד ?
את הנושאים האקדמיים.
כן, אבל באזורים הללו ?
כמובן, וגם, לציין את כל זה. איך לחיות נכון. מה זה אומר ..
אתה מבין, פילוסופים בכל התקופות דיברו על הנקודה הזאת בדיוק, איך לחיות נכון ? מה זה חיים נכונים ?
כן, חיים נכונים.
ואפשר ללמד את זה ?
אפשר לציין באופן כללי. אפשר לומר אל תהיו עבדים לחברה, אל תהיו זה וזה. .
אבל אתה חייב להראות את זה, לציין את זה, וזה תלוי בהם
האם אפשר לחיות בעולם שבו אנחנו צריכים לתפוס רכבות, להגיע למשרדים, לקנות לחם בחנויות ..
כן אדוני, עשיתי את כל זה
איך אנחנו מצרפים את כל הלחצים האלה ... ?
לא הייתי עושה שום דבר תחת לחץ
אתה לא ..
לא, אני מסרב, גם אינטלקטואלית וגם פסיכולוגית להיות תחת לחץ. לא אכפת לי לגווע ברעב, להיות ללא עבודה, אבל אני מסרב להיות בעמדה הזאת.
אבל אתה מבין לזה התכוונתי כששאלתי מה הוא הסוד, כי אתה אומר שתסרב להיות תחת לחץ, ואפשר לראות ולהבין את זה
רק מלהתבונן בך, לקרוא אותך או להאזין לך אפשר לדעת את זה. אבל מה לגבי השאר ? איך אנחנו נוכל ... ?
אדוני, אם כולנו נאמר שלא נהיה תחת לחץ.
אבל כולנו כן תחת לחץ
אז לא נהיה.
איך אפשר לסרב לכך ? איך אפשר לחיות בעולם האמיתי ? העבודה מחכה לנו .. נאחר, יש לנו פגישה ..
חכה אדוני, האם החברה יכולה להשתנות ?
החברה לא יכולה להשתנות ?
לא, אני שואל אם החברה יכולה להשתנות. הקומוניסטים ניסו, הסוציאליסטים ניסו.
ניסו לשנות את החברה בשיטות שונות. אבל מה זאת החברה ? זאת תוצאה של היחסים הבין אישיים שלנו.
אז אם היחסים בינינו ישתנו באופן רדיקלי, גם החברה תשתנה באופן רדיקלי.
אבל אנחנו לא מוכנים להשתנות, אנחנו מסכימים למלחמות. מבין ? אנחנו מקבלים את כל המצב הנוראי של הקיום הזה
נכון, איך אנחנו עוצרים את זה ?
לא, למרוד כנגד זה. לא למרוד במובן של להפוך לקומוניסט או משהו כזה. אלא פסיכולוגית למרוד בזה.
אבל זה חייב להיות כל אינדיבידואל, אי אפשר לעשות את זה באופן קולקטיבי.
למה אתה מתכוון באינדיבידואל ?
כולנו יישויות שונות ועצמאיות...
באמת ?
לא ?
אני מטיל בכך ספק. אנחנו לא אינדיבידואלים, אנחנו תוצאה של מליוני שנים של נסיון קולקטיבי, זכרונות, וכל זה..
אנחנו חושבים שאנחנו אינדיבידואלים, חושבים שאנחנו חופשיים, אבל אנחנו לא.
בשבילנו המשמעות של חופש היא בחירה. המשמעות של בחירה היא בלבול. אתה לא בוחר אם אתה רואה בבירור
אתה אמרת פעם, אחד הדברים הכי בולטים שאני זוכר, שהמטרה שלך היא להפוך את האדם לחופשי.
כן. נשמע ..
כן, זה הדבר הכי חשוב בעולם בסה"כ. אבל איך אתה עושה את זה ? איך נהפוך עצמנו לחופשיים ?
כי אני מניח שהתכוונת שעלינו להפוך את עצמנו לחופשיים, לזה התכוונת. להראות לנו איך להפוך לחופשיים
אדוני, להיות מודעים להתניה (מצב) שלנו.
המצב שלנו הוא אולי נוראי ..
לא .. מה היא ההתניה שלנו ?
זה שונה מאינדיבידואל לאינדיבידואל ..
לא ?
אני מטיל בכך ספק. אנחנו מותנים ע"י פחד.
וזה משותף לכל האנושות. אנחנו מותנים ע"י ההנאה שלנו, וזה משותף לכל האנושות.
אנחנו מותנים ע"י החרדות שלנו, הבדידות שלנו, ע"י חוסר הודאות הנואש שלנו. כל אלה הם גורמים שמתנים את התודעה
והאם אפשר פשוט לשים אותם בצד ?
לא. אתה שואל שאלה לא נכונה. אם אתה רואה את ההשלכות של כל ההתניות הללו.
ההשלכות, הכאב, וכל זה. אז באופן טבעי זה עוצר. אין יישות שאומרת "אני צריכה לעצור את זה", זאת אינטיליגנציה
ואז אתה חופשי ?
למה אתה מתכוון ב"חופשי" ?
ובכן אני מתכוון להפטר מהפחדים, החרדות, התשוקות הבלתי אפשריות האלה ..
כן, נכון אדוני. זה הוא חופש.
בהחלט נראה לי גם כך.
אם אין את החופש הזה, אתה לא יכול להיות אור לעצמך. אם אין את החופש הזה, למדיטציה אין שום משמעות.
אתה מבין כולם חושבים שזה להפך.
אני יודע, אני יודע.
אתה הופך את זה.
אבל זאת היא עובדה.
אנחנו חושבים על מערכות האמונה, העבודה שבהן, כדרכים להגיע אל החופש הזה. אתה מתחיל עם החופש הזה.
לא, אדוני. אמונה גורמת למוח להתנוון. אם אתה כל הזמן חוזר על עצמך שוב ושוב. אז המוח שלך מתנוון.
אז האם נוכל לעשות זאת ע"י דילוג אחד כביר אל עבר החופש ?
כן. כלומר, להגיע אל תובנה בנוגע לכל זה.
באופן מיידי ?
כן.
וכל אחד יכול לעשות זאת ?
כל אחד שבעל תשומת לב, שמתשאל, חוקר, מנסה להבין את הבלבול הנוראי הזה שבחיינו.
בכל גיל ?
לא, לא. כמובן שתינוק לא יכול לעשות זאת. ילד לא יכול.
אבל אנחנו לא צריכים לבלות בזה חיים שלמים כדי ..
כמובן שלא. אם כך אז הסוף כבר מחכה לנו.
מחכה לכולנו.
לכולנו.
תודה רבה קרישנג'י.