Tip:
Highlight text to annotate it
X
מארקה טונס קיץ
בפרקים הקודמים:
מוריניו כולא את השחקנים שלו במשך חודשיים כדי לזכות בהכל.
העניין פשוט: יש לקיים מחנה אימונים ארוך יותר.
הרעיון לא מצא חן בעיני כולם.
ולסרחיו ראמוס נופל המוחיטו.
אני באמת חייב להפסיק להפיל כוסות (גביעים).
פרק 2: כלואים
די! מספיק! מה זה הדבר הזה? מה הולך פה?!
אנחנו חוגגים. - לא! המילה הזאת קקה. - "חגיגה"?
אם תכנסו לאופוריה, אנחנו לא נזכה בליגת האלופות.
אבל, מיסטר, כבר זכינו. - עדיין יכולים לקחת לנו את זה!
יכולים לקרות המון דברים. אופ"א יכולים לשלול מאיתנו את הזכיה, או מוריניו יכול
להמציא מכונת זמן, לחזור לעבר, לקנות כרטיס לוטו, לזכות ב500 מיליון אירו,
לקנות את מסי, ולנצח אותנו בחצי הגמר. אסור לנו להרגע!
להיות גוורדיולה זה בטח מה זה מעייף... - טוב, אני הולך להמשיך לחגוג בברזיל.
אלבס, גם אתה?
כעבור מספר דקות...
אפשר כבר ללכת? - לא. - ואם אני אבטיח להיות עצוב מאוד במשך
כל החופשה? - לא תהיה לכם חופשה. - מה?!
נודע לי שהמאמן של מדריד מקיים מחנה אימונים של חודשיים כדי לנצח אותנו.
ניאלץ לעשות את אותו הדבר, על מנת שזה לא יצליח להם.
אבל.. אני צריך להיות עם שאקירה! - אל תדאג. אתה לא תתגעגע אליה.
מה, אני כל כך גרוע?
הדלתות נעולות, ובחוץ יש אנשים עם חתיכות מתכת ארוכות כאלה שיורות. - רובים.
למה אתה תמיד חייב להיות כל כך דוחה? - גם את זה אני העתקתי ממוריניו כדי שלא
תוכלו לברוח. - אבל... - זה יהיה פנטסטי. ננצל את החוויה כדי
להכיר אחד את השני טוב יותר, ואפילו נשתול גינה אקולוגית.
אני לא רוצה שנשתול את הדברים האדומים האלה, ששמים בסלט. - עגבניות.
ברצינות, למה אתה מכיר את כל המילים?
זאת הולכת להיות החופשה הגרועה בחיי. - אני יודע. למרות שגוורדיולה עם הפאה
מתחיל לעשות לי את זה. - הדבר היחיד שמנחם אותי, זה שבמדריד הם
באותו מצב. טוב, זה, והעובדה שאנחנו תמיד יכולים להשתעשע. - איך?
חגיגה!
המשך יבוא