Tip:
Highlight text to annotate it
X
אוניברסיטה לניהול מהרשי נובמבר 15 2009
הכותרת של המצגת הזו היא "לאן אנחנו הולכים?"
זהו למעשה החלק השני בסדרה של שני חלקים
הראשון מביניהם נעשה בלונדון ונקרא "איפה אנחנו עכשיו?"
הוא עסק במערכת הפיננסית ותכונות נוספות שאתם אולי מכירים
אם אתם עוקבים אחר העבודה שאני עושה בתנועת צייטגייסט
שהיא הזרוע האקטיביסטית והתקשורתית של ארגון נוסף הנקרא
"פרויקט ונוס"
עוד על ארגונים אלו בהמשך
חלק ראשון : מטען-עודף התפתחותי
בערך לפני 10,000 שנה, המין האנושי התגלגל אל פרדיגמה חברתית חדשה
"שכיום נקראית "המהפכה הניאוליתית
בתקופה זו, נראה כי התחלנו מעבר מחברות שיוויניות בעיקרן
המורכבות מציידים ומלקטים
אל מהפכה חקלאית, בה "טיפוח יזום" של מזון
החליף את הגישה היותר פסיבית של "מציאה" של מקורות מזון
בכך אפשרה שליטה רבה בהרבה על ייצור
באותו זמן, נראה שהיתה דחיפה חזקה של התפתחות של מה שאנחנו קוראים לו "טכנולוגיה" היום
כלי אבן התפתחו אל מה שלבסוף הניח את הבסיס לעידן הברונזה
שעשה שימוש בחציבה של נחושת חשילה יותר
ואז עידן הברזל שאיפשר יותר חוזק
וכו' וכו'... אני חושב שכולנו מכירים את הדפוסים הללו
מאז תקופה זו, אנחנו יכולים להתבונן אחורנית ולזהות גידול עקבי
בקצב של התפתחות טכנולוגית
למעשה, זה נראה כגדילה מעריכית
הגרף הזה כאן, שנעשה על ידי ריי קורצוויל
מראה גדילה מעריכית של השימוש הנרחב של המצאות
באופן ספציפי טכנולוגיית תקשורת, טכנולוגיית מחשבים ודומיהם
לידו נמצא תרשים נוסף, המראה היסטוריה של המצאות טכנולוגיות,
ואת הקצב המדהים של ההתפתחות באופן כללי
אני חושב שניתן לאמר בבטחה, שההתפתחות של טכנולוגיה, וכך המדע עצמו
היתה אז וממשיכה מאז להיות הזרז היסודי ביותר לקידמה ושינוי
זהו במידה רבה הגורם העיקרי, המניע את ההתפתחות הציביליזציה האנושית
לא רק בפישוט השגתן של מטרות מסוימות
אלא גם בביטויים מעודנים יותר כמו מערכות-האמונה שלנו,
פילוסופיה, מסגרות התייחסות, ולמעשה האופן בו אנו מפרשים את העולם שסביבנו
השיטה המדעית עצמה היא סוג של כלי טכנולוגי
והיישום שלה קידם באופן עקבי את הבנתנו את העולם הסובב אותנו
וכך איפשר שינוי תמידי
לרוע המזל, אמונות תרבותיות, אמונות שכולנו חולקים, אמונות מסורתיות
לרוב אינן בהתאמה עם הטבע ההתפתחותי-חברתי של מדע וטכנולוגיה
"זה נקרא "עיכוב תרבותי
הדבר נובע מהזדהות חברתית עם ערכים מסורותיים קיימים, ופרקטיקות של מוסדות ממוסדים
הזדהויות רגשיות אלו, ואני מתנצל על הייצוג הבוטה הזה, פשוט לא יכולתי להתאפק...
הזדהויות רגשיות אלו הן מקור לנחמה בשבילנו
למעשה, כאנקדוטה, בעודי מגיע הנה משדה התעופה, ראיתי את האמיש
הם כנראה גרים קרוב לכאן, והם נהגו ברחוב
זה היה בלילה, מה היה להם?
היו להם אורות חשמליים על הכרכרה הרתומה לסוס
"!ואני חשבתי "הי! זאת רמאות
העניין הוא, שזה ממש קשה עבור כל ממסד מסורתי
להתקדם באמת מבלי להיכנע לבסוף ליופי של ההתפתחות הטכנולוגית
ומה שהיא מסוגלת לעשות עבורנו
כדוגמא קלאסית לתופעה הזו
שאני בטוח שרבים מכם כבר שמעו עליה בעבר
היא כשהפיסיקאי/אסטרונום גליליאו
הציג לראשונה הוכחות בפני הממסד הפוליטי הקיים באותה תקופה
לגבי סיבוב כדור הארץ סביב השמש
הוא התמודד עם איומים רציניים והתנגדות עמוקה מצד הממסד הפוליטי-דתי
שכן זה היה רעיון מאוד מנוגד לכתובים הדתיים-
ומכך- ההזדהויות המסורתיות
למעשה, האינקוויזיציה החרימה את ההדפסה של עבודתו של גליליאו במשך 76 שנה אחרי מותו
המציאות היא, שמוסדות ממוסדים
כלומר, גם ממסדים של מחשבה מסורתית מאוגדת
וגם ממסדים בעלי השפעה חברתית וכוח
כלומר, דוגמות פילוסופיות מחד, ותאגידים וממשלות מאידך
לכולם יש נטיה חזקה ביותר לעסוק בהכחשה, חוסר-יושר ושחיתות
בכדי לקיים שימור עצמי והנצחה עצמית
התוצאה היא עיכוב תרבותי מתמשך
אשר בו התפתחות חברתית
דרך שילוב התפתחויות מדעיות חדשות המועילות לחברה, נמנעת באופן עקבי
זה כמו ללכת דרך קיר לבנים
בעוד ממסדי הכוח השמרניים דואגים להנציח את עצמם
לטובת האינטרסים והגחמות העצמיות שלהם
עכשיו, כדי להמחיש את התופעה הזו בהקשר מודרני
בואו ונבחן את אחד הממסדים הוותיקים ביותר, שעדיין קיים בשימוש היום:
"המערכת הכספית"
כשאני אומר המערכת הכספית, איני מתכוון למדיניות כלכלית מקומית
שערי ריבית, מדיניות רזרבה שברית,
בנק מרכזי, או כל תכונה אחרת של רכיב מסוים במערכת
אני מתכוון לעקרונות היסוד הבסיסיים ביותר של הרעיון עצמו
בהיותו מערכת של תמריצים, רכישות וסחר-חליפין
אז ראשית, בואו ונשאל את השאלה הבסיסית ביותר
מדוע המצאנו את הכסף?
בניגוד לגישות של רוב אוכלוסית העולם כיום
כסף איננו משאב טבעי
וגם אינו מייצג משאבים
כסף הוא למעשה מוסכמה חברתית לניהול מחסור, ולתגמול על יצירה
אם אדם מגדל מוצר מזון על חלקת אדמה
למוצר יהיה ערך ע"פ:
1) המידה שבה הוא נדיר באותו איזור
מכאן- רמת הביקוש מול היצע
2) כמות העבודה והזמן שנדרשו לייצר את אותו מוצר
באופן כללי, אם מוצר הוא נדיר בחברה
אז ערכו עולה
אם ארסנל-היכולות הנדרש מאדם לטפח את אותו מוצר, גם הוא נדיר בקהילה
גם אז ערכו של המוצר עולה
זוהי התיאוריה הבסיסית של ערך שתשמעו בכל קורס בסיסי בכלכלה
על אף שזה נשמע בלתי מזיק על השטח
בואו נשקול כמה מההשלכות השליליות והלא מדוברות של המערכת הזו
בעיקר, את מכניזם הרווח ואת ההקשר שלו לשימור-עצמי של ממסדים
בפשטות: בעיות ומחסור = רווח
תכונות שליליות של חברה, הופכות להיות הזדמנויות מתגמלות באופן חיובי לתעשייה
ככל שיש יותר בעיות ומחסור
יש יותר כסף שיוכל להיעשות מפתרונות מוצעים
ככל שיש יותר יעילות בחברה, יש פחות הזדמנויות לרכישות כספיות
תחשבו על זה
במילים אחרות, וזה עלול להישמע פסימי ופתאומי
אבל יש מעט מאוד תגמול מובנה, ועל כן מניע,
לפתור כל בעיה רווחית הקיימת כרגע
עצם טבעם של תמריצים כספיים תורם להמשכיותן של בעיות
לדוגמא:
אנרגיה היא אבן היסוד של החברה שלנו
הייתם חושבים שמחסור והידלדלות של מאגרי נפט
שהיא השערה רווחת בנקודת-הזמן הנוכחית, שיא תפוקת הנפט..
תהיה דאגה נוראית בהתחשב בתלות החברתית הנוכחית (בנפט)
היא הרי מייצרת רק תוצאות נלוות שליליות
אך לא, זו אינה דאגה בטווח הקצר
אין שום דבר שחברות הנפט רוצות יותר מנדירות עקבית בנפט
בועת הנפט המשוערת של 2007 ו-2008
שגרמה להשבתתם של בתי-ספר, הסעות, וגרמה לקשיים עצומים למעמדים הנמוכים
בהקשר של חימום בית ותחבורה, היא דוגמא קלאסית
אם חברות נפט יודעות שהן יכולות להרוויח יותר כסף מכך שהמוצרים שלהם יהיו נדירים
הנטיה להגבלה מכוונת של ייצור
ואי-התחשבות בטובת החברה
או פשוט לנהוג בחוסר יושר לגבי משאבים זמינים
היא נטיה חזקה במיוחד
אותו דבר חל, למרבה הצער, לגבי כל בעיה הרסנית לחברה
כגון זיהום סביבתי
ככל שמאגרי המים והברזים שלנו מזדהמים
כך התעשיה יכולה לייצר רווח מפתרונות מוצעים
התופעה מייצרת חיזוק מעוות של אדישות לדאגות סביבתיות מצד התעשייה
שכן ככל שיש יותר נזק יותר כסף יכול להיעשות
זה פשוט איך שהמשחק מסודר
וההשלכות הפסיכולוגיות של המשחק הן חולניות ועמוקות
בואו נשקול את תעשיית הרפואה
שאמורה להיות אחד הממסדים הכי נאצלים ומתקדמים שיש לנו
שכן לרוב איכות החיים שלנו תלויה בו
אף על פי כן, עלינו להבין את המציאות הפשוטה
שהממסד הרפואי
על מיליוני העובדים שבו
משגשג על החולי של האוכלוסיה
ככל שיפתרו יותר בעיות בממלכת המחלות, כך פחות כסף יוכל להיעשות
לדוגמא: תעשיית הסרטן
זוהי תעשייה אדירה, של מיליארדי דולרים בשנה
תעשייה של טריליון דולר
עם אנשים רבים מאוד העובדים בה
נניח לרגע באופן היפותטי, שתרופה לכל סוגי הסרטן הושגה באופן כלשהו
וההליך של טיפול הוא פשוט וקל
במילים אחרות: אין יותר דרך לייצר את כל הכסף הזה מהמחלה ע"י הממסד הרפואי
אתם מבינים מה היה קורה לכלכלה,
לממסד הרפואי, אם הבעיה הרפואית הזו באמת הייתה מקבלת פתרון מעשי
כשאתם מבינים את זה, האם אתם באמת חושבים
שהכוונה היא לרפא את המחלה הזו?
זה חומר למחשבה
זה גם היה גורם לפיטורין של רבבות של אנשים
תזכרו, הרי זהו ממסד
ברגע שיש לכם עובדים והכל
ואפילו אם הוא הוקם בתחילה מתוך כוונה נאצלה
ברגע שאתה נכנס למצב של קיום של קבוצה
והקבוצה מסתמכת על הממסד
פתאום, מניעים משתנים
כדוגמא נוספת: מה אם חברה מסויימת,
הייתה מייצרת מכונית שיכולה לשרוד 80 שנה, ללא טיפול
וגם נעה ללא צורך בתדלוק תמידי, ע"י שימוש בטכנולוגיית סוללות חשמליות
ערך-השוק הנלווה של כזו מכונית היה למעשה אפס,
וכך מיליארדי דולרים היו יורדים לטמיון
הודות להפיכתה למיותרת של תעשיות הנפט לצרכנים
ותעשיית השירותים לרכב
אני בטוח שרבים מכם כבר יודעים שיש לנו כבר הטכנולוגיה לייצר מכוניות חשמליות
שיכולות לנוע במהירות של 140 קמ"ש לאורך 1,600 ק"מ על טעינה בודדת
אתם אולי מכירים גם את המקרה שבו הבית הלבן
בתקופת כהונתו של בוש
שהייתה, למעשה, שליטת קרטל הנפט
דאגה לכך שציבור הבוחרים התאגידי בתעשיית הנפט
יהיו מוגנים מפני המציאות החדשה הזו
ע"י פשוט להיפטר מהרעיון עצמו. להעלים אותו
למעשה, אין שום סיבה, שכל מכונית שנמכרת
לא תהיה מכונית חשמלית כבר עכשיו
הן אינן, כיוון שקידמה חברתית ורווחה אנושית
הן תמיד משניות לרווח כספי
אני אומר זאת שוב:
קידמה חברתית ורווחה אנושית הן תמיד משניות לרווח כספי
בנוסף, אם אנשים אינם יכולים לעשות כסף מפתירת בעיות חברתיות
הן פשוט לא ייפתרו
תתבוננו בעוני הנורא באופן מחריד של אפריקה
או העלייה בשיעור מחוסרי-הבית בכל העולם
אני חושב שג'ורג' קארלין ניסח זאת הכי טוב:
"האם אי פעם שמתם לב שהדימוי היחיד שיש לנו בשיח הציבורי
עבור 'פתירת בעיות'
הוא 'להכריז מלחמה' עליהן?
יש לנו את 'המלחמה בפשע', 'המלחמה בסרטן', 'המלחמה בסמים'
אבל האם שמתם לב שאין לנו מלחמה בתופעת מחוסרי הבית?
אתם יודעים למה?
כי אין כסף בפתירת הבעיה הזו
לא ניתן לעשות כסף ממחוסרי-בית
אם תמצאו פתרון למחוסרי-בית
ממנו תאגידים ופוליטיקאים יוכלו להרוויח כמה מליוני-דולרים
אתם תראו את הרחובות של אמריקה מתרוקנים במהירות מטורפת..."
לרוב, כשחושבים על דברים כאלו
המילה "שחיתות" עולה במחשבה
הרוב חושבים שאלו "נושאים מוסריים"
אבל, האם זה באמת מושחת מצד ממסד אנרגיה
לרצות להגביל אספקה, באופן מלאכותי
כדי שיוכל להרוויח כסף?
האם זה באמת מושחת מצד ארגון לנהוג באדישות ובשימור עצמי
על חשבון קידמה חברתית?
למעשה לא. זה לא
זה פשוט "עסקים כרגיל"
וזה מה שאני מנסה להראות
יש לצפות לכל הפחות לנטיה זו
מנגנון הרווח מייצר ארגונים ממסדיים
שקובעים את השרידות והרווחה של קבוצות גדולות של אנשים
העובדה היא שלא משנה כמה מועילות-חברתית יהיו יוזמות חדשות-
הן יתקלו בעוינות, אם הן מאיימות על ממסד המונע ע"י כספים
כלומר, קידמה חברתית יכולה בפועל להוות איום על הממסד
אז, אם נרכיב מכל זה משפט:
"שפע, יכולת-קיום ארוכת טווח, ויעילות הן האוייבים של הרווח"
התפתחויות מתקדמות של מדע וטכנולוגיה
היכולת לפתור בעיות של חוסר-יעילות ומחסור, אחת ולתמיד
הן למעשה מה שהופך את הממסד העיקרי המציע שירותים לבעיות הללו, למיותר
לכן, במערכת כספית, תאגידים אינם רק בתחרות עם תאגידים אחרים
הם בתחרות עם הקידמה עצמה
זאת הסיבה ששינוי חברתי הוא כל-כך קשה במערכת כספית
במילים אחרות, מערכת כספית מיוסדת מנטרלת זרימה חופשית של שינוי
האמת היא שלא יכולה להיות מוסכמה חברתית,
שבה כסף נעשה מתוך חוסר יעילות ומחסור
ואז לצפות הטמעה מהירה של יוזמות חדשות
אשר יכולות להסיר את הבעיות הללו
אני יודע שאני קודח לכם את זה לראש, אבל הרוב לא מסוגלים לראות את זה
ואני רוצה לוודא שזה ברור לחלוטין
עכשיו, אני לא רוצה לבזבז יותר מדי זמן על המערכת הכספית
כיוון שכפי שציינתי, התמקדתי בה במצגת קודמת
אף על פי כן, הייתי רוצה לציין בזריזות 2 נושאים חשובים
הראשון, הוא שהמציאות היא שכל המערכת הכלכלית העולמית
מתבססת על מה שאני מכנה "צריכה מעגלית"
הדרך היחידה שהמערכת יכולה לתפקד היא אם כסף מתגלגל ללא הפסקה
על הכסף להיות מועבר כל הזמן, מגורם אחד לגורם אחר
על מנת לקיים את מה שנקרא "צמיחה כלכלית"
זה נעשה דרך צריכה מעגלית קבועה ע"י, למעשה, כל אחד בחברה
עבודות הן לחלוטין תלויות בדרישה לייצור מסוג כלשהו
אילולא הייתה דרישה לטובין ושירותים,
לא הייתה דרישה לעבודה, וההזרמה המעגלית של כספים הייתה נעצרת
המשמעות של זה, שוב, היא שחוסר יעילות = רווח
המערכת כולה דורשת בעיות על מנת שתוכל לתפקד
זה לא רק משתק, כפי שכבר דיברנו
אלא גם מייצר כמויות מקוממות של בזבוז משאבים, חוסר-רלוונטיות וקיצוניות
הנקודה השניה שברצוני להעביר בנושא זה, שהיא הרבה יותר רחבה
קשורה לטבעו ההוליסטי של המשחק הכספי כפי שפעל לאורך ההיסטוריה, והמניע היסודי
כל החברות כיום, בין אם הן מוגדרות קפיטליסטיות, סוציאליסטיות או אפילו קומוניסטיות
הן מבוססות באופן יסודי על כסף
.כסף הוא מה שמייצר אפשרויות בתוך המערכת עצמה
מה שמכונה 'קפיטליזם של שוק-חופשי', הוא הדת הכלכלית השולטת של זמננו
אני אומר "דת", כיוון שככל זה נוגע לתפישה התרבותית של שיטה זו
מעטים כיום מסוגלים אפילו להרהר על כל אופציה אחרת עבור תפקוד חברתי
הם שטופי-מוח לחלוטין..
את "השוק החופשי" ניתן בפועל להגדיר בתור
שוק שבו היצע וביקוש אינם מווסתים למעט ע"י מדיניות התחרות של המדינה
והאופן שבו זכויות וקניין גשמי ורעיוני מנוהלים
תוכלו לשים לב שכתוב: "אינם מווסתים, למעט ע"י מדיניות התחרות של המדינה"
במילים אחרות, אין דבר כזה "שוק חופשי טהור"
אני יודע שרובנו יודעים זאת, אבל אני רוצה להדגיש
שהרי לעולם לא יוכל להיות דבר כזה- שוק חופשי טהור
מבלי שהמערכת תחתור בעריצות להשמדה עצמית מעבר ליכולת תיקון
מדוע? כיוון שהבסיס של המרדף בשוק חופשי
כלומר המרדף מבוסס-האינטרס העצמי
ורכישה אסטרטגית של נתח-שוק
אסטרטגיית המשחקים
יכולה אך ורק להוביל למונופולים וקרטלים
זה הבסיס של כל המניע עצמו
וזה משעשע איך שכלכלנים היום יכחישו זאת שוב ושוב
לדוגמא: נניח לרגע שאני רוצה לפתוח חנות אלקטרוניקה, בעיירה קטנה יחסית
נגיד כאן בפיירפילד, איווה
ובאותו הזמן יש 3 חנויות אחרות באותו איזור
ולכן עליי להתחרות איתם
ככל שהזמן עובר, אני עובד לייעל את האסטרטגיה התחרותית שלי
ומייצר יתרון באופן כזה
שהחנות שלי הופכת להיות החנות הראשית הזולה ביותר,
עבור סוגים מסויימים של מוצרים
וכולם בעיירה נוהרים אל החנות שלי על פני האחרים, עבור מוצרים אלו
בשל כך, 2 מ-3 החנויות האחרות פושטות רגל ועוזבות את העיירה
אז, בנקודה זו, זה רק החנות שלי, והמתחרה השני באזור
תחרות כפולה
עכשיו, כיוון שהרווח שלי היה כל-כך טוב, אני לוקח החלטה ארגונית
אני מחליט לרכוש את החנות המתחרה בעיירה
נראה הגיוני, נכון? רכישות קורות כל הזמן
והם מסכימים
אז אני רוכש את החנות הזו, שם את הלוגו שלי,
ו"בום": יש לי מונופול איזורי
באופן דומה, בוא נניח שלא רכשתי את החנות האחרת
אלא רק התיידדתי איתם ויצרתי שותפות
ואנחנו חושבים על דרך מסוימת לשגשג במקביל באופן לא תחרותי
נראה הגיוני, נכון?
ובכן, נחשו מה?
עכשיו יש לי קרטל
במילים אחרות, עסקים מבוססים באופן חלקי
על אסטרטגיית המשחקים, כדי להשיג נתח שוק, וכך רווח כספי
לכן, זוהי נטייה טבעית להשיג שליטה בענף או התעשייה שלך
והדרגה הגבוהה ביותר, היא מונופול או קרטל
זוהי התקדמות טבעית של מערכת השוק החופשי
להפוך להיות בעל שליטה וכוח ככל האפשר
אך זה לא עוצר שם
ואני בטוח שרוב האנשים בחדר הזה
מכירים את הפעילות של שתדלנות ממשלתית ע"י תאגידים (לובינג)
הנחשבת נורמאלית לחלוטין
ובכן, מה היא שתדלנות כספית?
שתדלנות היא ההזנייה של המדינה
להשגת כוח גדול יותר או מצבים של נוחות, לתעשייה התאגידית
במילים אחרות
אם אתה משלם לכמה חברי קונגרס שיתמכו באג'נדה של החברה שלכם
אז שיפרת את בטחון עמדתך הכלכלית
אותו דבר נעשה גם דרך תרומות לקמפיינים פוליטיים
עכשיו, אנשים אומרים: זאת שחיתות
לא, זה לא. זה השוק החופשי בפעולה
למה ציפיתם?
אין דבר כזה ממשלה אובייקטיבית, במערכת כספית
זה בלתי אפשרי
כל החברה מבוססת על כסף והכנסה
אז מדוע אתם חושבים שגבולות כלשהם ימתחו אי-פעם?
אנחנו רואים את הטיעון המוסרי המגוחך הזה כל היום. ובכן, נחשו מה..
זה מעולם לא עבד, ולעולם לא יעבוד
השפעה, ומכאן שחיתות, היא תוצר-לוואי טבעי של המערכת שלנו
יש לצפות שתתקיים
למעשה, בואו ניקח את קו-המחשבה הזה אפילו רחוק יותר
במהלך ההיסטוריה, היו אימפריות, אחת אחרי השניה
כל אחת פעלה להבטיח שליטה על אדמה ומשאבים
הסיבה המרכזית למלחמה
היא עבור משאבים, רווח, כוח אימפריאלי, ומונופולים מסחריים
ממשלות הן ביסודן לא שונות בתפקודן מתאגידים, בכל הנוגע לאינטרס-עצמי
פלישת ארה"ב לעיראק, יכולה להיחשב כהשתלטות תאגידית עויינת, למעשה
שכן אפילו התמימים ביותר כיום
יודעים שלא היה לזה שום קשר לנשק, חופש, או דמוקרטיה לאנשים...
אני לא רוצה אפילו להתעכב על הנושא הזה
כי זה כבר נחשב "פאסה" אפילו לדבר על כך
זה כבר אפילו לא באופנה
אנחנו כל-כך רגילים לרמה הזו של שחיתות שאנחנו פשוט מסתכלים הצידה, בימינו
אולם, הייתי רוצה לציין באופן ברור למה מלחמה כן קשורה,
אם יש לכם אי-אילו תהיות
וזה הכיבוש של משאבים, רווח תעשייתי והרחבת האימפריה, באופן יסודי
במילותיו של זוכה 2 מדליות כבוד מטעם הקונגרס, גנרל סמדלי ד. באטלר:
"מלחמה היא הונאה. היא תמיד הייתה כזו
"היא כנראה הישנה ביותר, בקלות הרווחית ביותר, לבטח האכזרית ביותר
"היא היחידה הבינלאומית בסדר-הגודל שלה,
"והיא היחידה שבה הרווחים נמדדים בדולרים, והאבידות בחיי אדם.."
עכשיו, חשוב לציין שהיום, המרדף אחרי רווח במערכת השוק
מייצר סוג אחר של אימפריה
אימפריה תאגידית
המבוססת על מיזוג כלכלות ע"י הסכמי-סחר
היא נקראת "גלובליזציה"
אני חושב שג'ים גאריסון, נשיא "פורום המדינה העולמית"
ניסח זאת באופן מדויק:
"האינטגרציה של העולם בשלמותו, שנלקחת כמכלול,
"ביחוד במושגים של גלובליזציה כלכלית והתכונות המיתיות של קפיטליזם של "שוק חופשי,
"מייצגות "אימפריה" מבנית בזכות עצמה
מעט הצליחו להימלט מ"התאמות מבנייות" ו"התניות" של הבנק העולמי,
"הקרן הכספית הבינלאומית, או הבוררות של ארגון הסחר העולמי
"המוסדות הפיננסים הבינלאומיים האלו, לקויים ככל שיהיו,
"עדיין מגדירים את המשמעות של 'גלובליזציה כלכלית'
"כזה הוא כוחה של גלובליזציה, שבתוך תקופת חיינו,
"אנו עתידים לראות את האינטגרציה,
"אפילו אם באופן לא שיויני,
"של כל הכלכלות הלאומיות של העולם, למערכת שוק-חופשי אחת גלובלית"
כלומר, אימפריה
אם לנסח זאת כמגמה, הנטייה של מערכת זו היא לייצר מונופול עולמי
זוהי הנטיה הטבעית
של השיטה והפילוסופיה של אידיאולוגיית השוק החופשי עצמה
זה מה שהפסיכולוגיה שלה מבססת, אני מקווה שזה ברור
היא מבוססת על השתלטות אסטרטגית
ואני חושב שהגיע הזמן שאנשים סוף-סוף יתעוררו לכך
היא לא מבוססת על חופש, היא מבוססת על כיבוש
הגרעין הבסיסי של תפקוד חברתי בחברה שלנו, הוא רודני באופן מולד
אין דבר כזה בעולם 'סחר-חליפין מוסרי', שוב,
מוסר ותחרות הם בלתי-תואמים
שכן, הבסיס של חיפוש יתרון יחסי למטרת רווח עצמי
הוא לחלוטין בלתי-מוסרי בשום ציוויליזציה
ומוליד באופן מתמיד קונפליקטים וניצול
חוסר-יושר, הוא האופן בו ההתנהלות מתרחשת בכל רמה,
בין אם אתם שמים לב לכך או לא
ובכנות, איך מישהו שפוי בדעתו יוכל אי-פעם למצוא הגיון ברעיון
שעולם מאוזן, שליו, בר-קיימא ומניב פירות
יוכל אי-פעם להתקיים מתוך תחרות פתוחה, ובכך "מלחמה" פתוחה?
החל מבודדים המתחרים אחד עם השני על עבודה
דרך תאגידים המתחרים אחד עם השני על נתח שוק
ועד ממשלות המתחרות אחת עם השניה על שליטה בכלכלה הגלובלית
זה מעבר להבנתי
אנחנו חיים במערכת משתקת, המעודדת ניתוק, והמשרתת את עצמה
אשר מייצרת טפילים וזונות
כל אחד מאיתנו, הודות לעצם טבעו של המשחק הכספי,
נכפה אל תוך עמדה של נתינות- אם עבור מעביד, או לקוח
כאשר המטרה הבסיסית היא רכישה כספית, לא שירות הקידמה חברתית
אנחנו מתעלקים ומנצלים
למרבה הצער, שיתוף-הפעולה היחידי שתמצאו בד"כ, בימינו,
או בעצם מראשית ימיה של המערכת
הוא כאשר יש אוייב משותף...
כלומר, כאשר קבוצה מסוימת פועלת כדי להילחם באחרת
למשל, כשתאגיד פועל להילחם בתאגיד אחר
יתרון נבדל הוא חוסר יושר. אני מקווה שכולם מבינים זאת ביסודיות
נמשיך
ברצוני להתייחס לתכונות תרבותיות משותפות בחברה המודרנית
גם ממסדיות וגם אידיאולוגיות, שלעיתים רחוקות חושבים עליהם במובן הוליסטי
זה הולך להיות קצת מופשט..
אבל הייתי רוצה להראות איך היושרה של המוסכמות הנוכחיות
היא מיושנת, מזוהמת ע"י המערכת הכספית והאינטרס העצמי,
או פשוט מתעלמת משורשי הסיבות של הבעיות שהמוסכמות האלו מתיימרות לפתור
ארבע הנקודות הן:
1) חוקים, זכויות, והצהרות כתובות
2) בטחון
3) ממשלה, כפי שאנחנו מכירים אותה היום
4) אקטיביזם, או מה שנקרא "מוסר"
-חוקים, זכויות והצהרות כתובות-
בחברה כיום, ממשלות מנסות לשלוט בהתנהגות אנושית, בדרכים של איום, בצורת חוקים
מעט יחס ניתן להגיון שמאחורי הגורמים של מה שנקרא "פשיעה"
או פעולות פוגעות מבחינה חברתית
אם אדם נעצר על גניבה
מעט מאוד התייחסות ניתנת לתנאים הסביבתיים
שיצרו את האינטרס לגנוב מלכתחילה. את המניע
האם אמא שגונבת אוכל כדי להאכיל את משפחתה המורעבת היא פושעת?
לא. היא פשוט עושה את מה שהיא צריכה לעשות
כאשר אנחנו מתבוננים במציאות הזו, שאנו, כבני אדם,
לא שונים מכל בעלי-חיים
ופועלים על-פי אותו חיזוק התנהגותי בסיסי
ושוב, אני מתנצל על הייצוג הבוטה הזה, אך הייתי חייב להשתמש בו לשם השוואה
העובדה היא שאנחנו פועלים על-פי אותם חיזוקים התנהגותיים
ונטיות השרדותיות של רוב המינים האחרים
אז, אנו רואים שזה לא הגיוני ולא אחראי
לראות התנהגות אנושית כלשהי, כחיצונית למצב החברתי
בשנות התשעים המוקדמות, נעשה מחקר שנקרא מחקר ה"מרווה-פאולז"
אשר מצא כי אחוז אחד של עליה באבטלה בערים עיקריות בארה"ב
גרם לעליה משמעותית באופן יחסי של פשע
זה מראה, איך מה שנקרא "התנהגות פושעת",
קשור באופן ישיר לנסיבות סוציו-אקונומיות
אז לא צריך להפתיע אותנו שהרוב הגדול של אנשים בבתי כלא,
מגיעים ממצבים עשוקים מבחינה סוציו-אקונומית
החברה מייצרת את ההתנהגויות הללו
בייחוד מחסור, אם שמים לב לכך
ושנה אחר שנה, מספר האנשים בבתי כלא עולה
יחד עם מספר החוקים בספרים
לכן, ברור שמשהו לא עובד, נכון?
משהו לא עובד, משהו שגוי
אם החברה הייתה יותר ויותר מנוהלת מתוך השאיפה לאיכות חיים קולקטיבית
אז אנחנו צריכים לראות ירידה קבועה בשיעור הפשע ואוכלוסיית בתי הכלא,
ירידה בכמות החוקים
למעשה, המטרה של חברה פרודוקטיבית ומייצבת
תהיה הכוונה לבטל לחלוטין את הצורך בכלא, משטרה וכל מה שהרגע הוזכר
אני חושב שליסה סימפסון ניסחה זאת באופן הכי טוב:
"..וזה התא של השתויים, וזה השולחן של אמא-
"אמא, אני יודעת שהכוונות שלך טובות
"אבל האין המשטרה היא כוח שמגן על הסטטוס-קוו עבור האליטה העשירה?
"את לא חושבת שאנחנו צריכים להתייחס לשורשים של בעיות חברתיות
"במקום לדחוס אנשים לתוך בתי-כלא בעלי צפיפות יתר?"
"תראי ליסה, זה מקליף! כלב הפשע.."
[צחוקים בקהל]
וזה מביא אותנו לרעיון של 'בטחון' -
מאז אסון התאומים, אמצעי האבטחה בכל העולם הפכו להיות
מוטרפים באי-הרציונאליות שלהם
הציבור ככללותו, ובעיקר באמריקה, פיתח אובססיה נוירוטית לגבי אבטחה
הפתרון להתנהגות אנושית אלימה, הוא כפי הנראה יותר משטרה,
יותר מצלמות, ופחות חופש
אני שונא לבשר לכם את זה, אבל אם מישהו באמת רוצה להרוג אתכם
או לפוצץ מטוס, לפוצץ קניון,
או לעשות כל דבר שהם רוצים למעשה בצורה של אלימות..
לשחרר גז רעיל ברכבת התחתית.. הם ימצאו את הדרך לעשות זאת
שום צורה של אבטחה לא תוכל אי פעם לעצור את זה
לכן ההיגיון הוא שגוי
זה בלתי אפשרי, וכל הבסיס של 'בטחון' כפי שאנו מכירים אותו
הוא בדיוק ההפך מהיישום הנדרש לפתור את הסוג הזה של נושאים
בטחון אמיתי, מגיע מפתירה של בעיות חברתיות
התייחסות לסביבה, ולסיבות, או לנוירוזה ולעיוותים אצל בני אדם
זהו תרשים, המכסה את 200 השנים האחרונות
הגובה מראה תוחלת חיים, והרוחב מראה הכנסה מתואמת לאינפלציה
כל בועה היא מדינה. הגודל מראה את גודל האוכלוסייה, והצבע מראה את היבשת
המקרא בפינה הימינית העליונה
שימו לב שב-1800, תוחלת-החיים היתה פחות מ-40 בכל המדינות
והכנסה הייתה פחות מ-3000 דולר
עכשיו, מה שאני רוצה שתשימו לב אליו הוא מגמת ההיפרדות, בעיקר של הכנסה
בעוד אנחנו מתבוננים בטבלה הזו לאורך הזמן
נשים לב שתוחלת החיים בעיקרון גדלה במקביל לעושר
אבל, מה אנחנו רואים בעיקר? מה אנחנו רואים שקורה, מה מתבלט?
אנחנו רואים התרחבות עצומה של פערים כלכליים
אפריקה מושארת מאחור, ע"י המדינות המערביות
הגענו מזה..
לזה
הריבוד הכלכלית גדל בבירור. עכשיו, מדוע אני מעלה את זה?
ישנו מחקר שנעשה ע"י מספר גורמים
כשאחד מהם הוא ריצ'ארד ווילקנסון מאוניברסיטת נוטינגהאם בבריטניה
אשר הראה הקשר חזק בין פשע לבין חוסר-שיווין בהכנסה
לא הכנסה אבסולוטית, אלא חוסר השיווין עצמו. זה פסיכולוגי
לדוגמא, בארה"ב, שיש לה את פער-ההכנסה הגדול ביותר בעולם
אנחנו גם העשירים ביותר בעולם
אני תוהה מדוע יש לנו את אוכלוסיות הכלא הגדולות בעולם..
מדוע יש כל-כך הרבה עיוות?
אפשרי שהסיבה היא הריבוד הכלכלי העצום הזה
הנה תרשים המראה חוסר-שוויון גובר זה, המחולק לפי מעמדות גבוהים ונמוכים
בעוד המעמדות הנמוכים נשארים עניים, בממוצע
המרווח ביניהם לבין המעמד הבינוני-גבוה, ממשיך לגדול באופן משמעותי
אני מאמין שזהו המקור לגידול בפשע בפלנטה, בראיה הוליסטית
נראה שמתקיים יחס ישר בין ריבוד הולך וגובר לבין שיעור האסירים, ומכאן פשע
ככל שיש יותר חוסר-שיווין בהכנסה, יש יותר פשע
הוא מגיע ממה שרבים קוראים לו: "לחץ פסיכו-חברתי"
אז, בחזרה לנקודה המקורית שלי
כשזה מגיע לרעיון של בטחון
אני חושב שאחד מהדברים החשובים ביותר שאנחנו צריכים להתייחס אליהם
הוא הורדת פער-ההכנסה העולמי
במילים אחרות, אני חושב שככל שחוסר-שיווין גדל בעולם
יותר קונפליקטים יעלו, בכל מיני רמות
אוקי, עכשיו נעבור ל"הצהרות כתובות"
היום אנו משתמשים ב'הצהרות כתובות', כפי שאנו מכנים אותן,
על מנת לקבוע את מה שנקרא "זכויות"
ובדיוק כמו חוקים, הן רקיחות מלאכותיות המושפעות מהתרבות
אשר מנסות לפתור בעיות חוזרות ונשנות, ע"י פשוט להצהיר משהו
בעזרת מילים על נייר בד"כ
זכויות, למעשה, הומצאו כדי להגן על עצמנו
מתוצרי-הלוואי השליליים של המערכת החברתית עצמה
ושוב, במקום לחפש פתרון אמיתי לבעיה
המצאנו את הטלאים האלו, באמצעות הצהרות כתובות, בנסיון לפתור אותן
זה לא עובד, זה מעולם לא עבד
אין דבר כזה 'זכות אוניברסלית', מחוץ למסגרת התרבות שבה היא קיימת כהנחת-יסוד
אנחנו ממציאים את הרעיון הזה!
על כן, חירויות צריכות להיות מולדות בתוך המערכת החברתית, כחלק מהעיצוב שלה,
לא כרמיזה מעורפלת בכתב
כדוגמא קלאסית לכך ניקח את הרעיון של חוק עליון, "עשרת-הדברות" הידועות
"לא תגנוב, לא תרצח"... מדוע?
אלה רעיונות תוחמים שטחיים,
שהומצאו ע"י בני אדם שלא היה להם שום מידע אמיתי,
שלא הבינו שאנחנו חיים במציאות של סיבה ותוצאה
להגיד את זה לאנשים לא משיג שום דבר, כפי שהיסטוריה הוכיחה
מוסריות, היא רעיון ריק, אין לה שום מקור אמפירי
דיבר אינטליגנטי היה יכול להיות משהו כמו:
"כוונן עצמך וחברתך בכל עת להורדת נטיות תגובתיות
"המובילות לתוצאות לקויות-נפשית כמו גניבה ורצח.."
("הגוספל של פיטר ג'וזף")
(מחיאות כפיים)
אותו סוג של שטחיות חסרת-רלוונטיות, חלה עבור כל חוקה, או מגילת זכויות,
של כל מדינה על הפלנטה
במגילת הזכויות של ארה"ב, יש נסיון להבטיח חירויות והגנות מסוימות
ע"י, שוב, שימוש במילים על גבי נייר
עכשיו, על אף שאני מבין את החשיבות של המסמך הזה
ואת הגאונות שהייתה בו ביחס לתקופה שבה הוא נוצר
זה לא משנה את העובדה שזהו תוצר של חוסר-יעילות חברתית ותו-לא
במילים אחרות, הצהרות של חוקים וזכויות הן למעשה הודאה בכישלון העיצוב החברתי
יש הרבה אנשים היום במה שנקרא תנועות "פטריוטיות" ותנועות עבור "חופש"
אני מכיר הרבה אנשים כאלו
אני מעריץ של הרבה תומכים בכך, בין היתר משום שאני חושב שיש לכך מקום
אבל, המסמך הזה הוא לא "המושיע" של אמריקה
נראה כי אנשים מסוימים מאמינים שלארה"ב היה סוג של עמדת-קסם בנקודה זו או אחרת
אולי בזמן שטבחנו במקסיקנים והאינדיאנים כדי לגנוב את אדמותיהם
או העובדה שבתקופה שבה החוקה נכתבה, רק זכרים לבנים ובעלי-אדמות,
שהיוו אולי 10% מהאוכלוסייה, הורשו בכלל להצביע בפועל...
זהו "שלטון העם"?
נמשיך הלאה. תרשו לי להדגים על מה אני מדבר כאן
התיקון הרביעי לחוקה מפרט איך לאנשים יש "הגנה מפני חיפושים והחרמות בלתי-הגיוניים"
ההצהרה הזו מקבלת את תוקפה פשוט ע"י המינוח הרעיוני של 'סיבה סבירה' בתיקון
מה היא "סיבה סבירה"?
הדרך היחידה לגלות זאת, היא למצוא הגדרה חוקית בתוקף,
שהיא מקובלת מבחינה תרבותית
הגדרה רווחת של סיבה סבירה בהקשר זה, היא:
"אמונה סבירה שאדם ביצע פשע"
בסדר, אז מה שנותן תוקף עכשיו זה 'סבירה', נכון?
סבירה..טוב, זה לרוב מוגדר כ"הוגן,
"לא מרחיק-לכת או קיצוני"..
טוב, אז אני מניח שאנחנו צריכים להמשיך אל המונח "מרחיק-לכת"...
אתם רואים את הנקודה שלי, אני מקווה
זה חסר משמעות כשזה מילולי, לכן לא ניתן לבטוח בזה
בשום דבר מכך
במילים אחרות- הגדרות חוקיות אינן אמפיריות
כל התיקונים נתונים לגחמות של פרשנות
זו הסיבה שנעשה בהן שימוש לרעה ע"י המשטרה, בטחון-פנים ומס-הכנסה, על בסיס יומיומי
בכל מקרה, בחזרה לנקודה המקורית שלי,
אין דבר כזה 'זכויות', שכן המקור שלהן ניתן לעיצוב באופן שרירותי
התיקון הרביעי הוא נסיון להגן על אנשים משימוש לרעה בכוח המדינה. זה ברור
אבל זה מתחמק מהנושא האמיתי, שהוא:
מדוע שלמדינה יהיה רצון לחפש ולהחרים מלכתחילה?
איך מסירים את המכניזם המייצר התנהגות כזו?
אנחנו צריכים להתמקד בסיבה האמיתית
שוב, זה לא שאני אומר שחוקים, זכויות וכו', הן לא נדרשים בזמננו,
הם בהחלט כן. אבל עלינו להתמקד בפתרון את הבעיה הממשית
ד"א, כל הפטריוטים שם בחוץ, אני לא תוקף את חוקת ארה"ב
אך שוב, היא לא התשובה
תמים לחשוב שלמסמך זה באמת יש כל כך הרבה רלוונטיות
ושוב, אני מעריץ אנשים כמו רון פול ודניס קוסיניץ'
אני מאמין שיש מקום לעבודה שהם עושים, אבל זאת לא התשובה
ההיסטוריה של אמריקה היא בדיוק כמו ההיסטוריה של כל מדינה אחרת על הפלנטה,
זו היסטוריה של הטעיה, הונאה ושחיתות
אין שום דבר לחזור אליו, שכן היושרה מעולם לא הייתה שם מלכתחילה
אנחנו צריכים לנוע קדימה. לא אחורה
וזה מביא אותנו לנושא של "ממשלה"
כל הממשלות הקיימות היום, בין אם אתם מזהים זאת או לא, הן דיקטטורות ממוסדות
הן מונופולי-כוח בעלי לגיטימציה ציבורית
ודמוקרטיה, כפי שהיא מתבצעת כיום, היא פשוט משחק שמשוחק,
אני מצטער, אבל זה פשוט משחק שנועד לתת לציבור אשליית שליטה
(מחיאות כפיים)
אנשים חושבים שיש להם בחירה במערכת הנוכחית שלנו,
כי הם יכולים ללחוץ על כפתור במכונת הצבעה
ולהציב אדם שנבחר מראש, בעמדת כוח
אולם, מרגע בו האדם מגיע לעמדת הכוח, לציבור אין למעשה שום אמירה
האם אתם הצבעתם עבור הצלת הבנקים?
האם הצבעתם עבור הקבינט של הנשיא החדש?
האם הצבעתם עבור הגדלת המס?
האם אתם מצביעים עבור עוד כבישים או רשתות חשמל, או כל תשתית?
האם הצבעתם עבור המלחמות באפגניסטן ועיראק? לא, לא הצבעתם
אז, איפה ההשתתפות האמיתית שלכם?
בחלק 3 נדון באיך דמוקרטיה אמיתית באמת עובדת
וזו לא הבחירה של אנשים
זו בחירה של רעיונות
אנחנו חייבים להבין שממשלות כפי שאנו מכירים אותן כיום,
אינן מוצבות במקומן עבור רווחת הציבור
אלא עבור ההנצחה של הממסד שלהן, והכוח שלהן
בדיוק כמו כל ממסד אחר בתוך המערכת הכספית
ממשלה היא המצאה מוניטרית, למטרות של שליטה כלכלית וחברתית
והשיטות שלה מבוססות על שימור עצמי, קודם כל
כל שממשלות יכולות באמת לעשות, זה לייצר חוקים
כפיצוי על היעדר-יושרה המושרש בסדר החברתי
שווה לציין גם, שרוב הפוליטיקאים, למעשה, הם עורכי-דין
רוב השחקנים בממשלה מגיעים מעולם המשפטים
ועל כן במציאות, אין להם שום חינוך אמיתי או הבנה אמיתית
של היסודות האמיתיים של תפקוד חברתי
האם עורך דין יכול לבוא לתקן את מערכת החימום בבית שלכם?
האם עורך-דין יכול לסדר רשת חשמל באיזור? לא
עורכי דין, וכך פוליטיקאים, הם פשוט לא מאומנים בשום אופן ממשי,
לפתור בעיות אמיתיות
הם מאומנים לפתור בעיות מלאכותיות וחסרון הגיון,
שהן תוצר לוואי סופי של החברה חסרת ההגיון
במילים אחרות, חברה היא למעשה יצירה טכנית
אני אומר זאת שוב: חברה היא למעשה יצירה טכנית
המורכבת מתשתית, משאבים, וניהול
חברה היא מבנה טכנולוגי. רפובליקני, דמוקרטי, זה לא אומר שום דבר
אם אתם באמת רוצים לראות חברה שעובדת
אתם חייבים להתחיל להבין, שמדע וטכנולוגיה
הם האלמנטים המגשרים החולשים על כל המכניזם של הארגון החברתי
ולכן, אלה שלומדים את התכונות האלו, הם אלה שצריכים באמת לקבל, לא שליטה-
אלא את החזית של ההשתתפות
החזית של ההשפעה, כדי להגיד:
"הי, אנחנו כן יכולים להאכיל ולהלביש את כל האנשים המורעבים באפריקה ובעולם השלישי!"
"אנחנו טכנית יכולים לעשות את זה"
אבל למרבה הצער, הם הולכים לבירוקרטיות תאגידיות, וכן בירוקרטיות ממשלתיות
וכמובן הממשלות יגידו: "ובכן, אין לנו הכסף בשביל זה"
השאלה מעולם לא היתה "האם יש לנו את הכסף?"
השאלה תמיד היתה: "האם יש לנו המשאבים והידע הטכנולוגי?"
עכשיו, הנושא האחרון שהייתי רוצה לכסות במקטע הזה עוסק באקטיביזם
והדפוסים המסורתיים של אקטיביזם שראינו, היסטורית, בכל בעולם
בעולם כיום, ישנם אינספור אנשים וארגונים אקטיביסטיים בעלי כוונות טובות
שעושים הרבה רעש על הבעיות הגואות והעוולות בעולמינו
אך, לצער הלב, כפי שתגלו רבות, מעטים מאוד מציעים כל סוג של פתרון מוחשי ארוך-טווח
אלה שכן מציעים פתרונות, לעומת זאת,
כמעט תמיד מגדירים את הפתרונות האלו בתוך המסגרת של הממסד החברתי הקיים
הטקטיקות שלהם נוטות להכיל נהלים חדשים,
וכמובן הם תמיד דורשים מוסר ונשיאה באחריות
מעט מאוד התייחסות ניתנת למבנה השורשי של המערכת שלנו
מאבק והפגנות נגד ארגונים תאגידיים 'מושחתים',
וגיוס כסף מהחברה, בנסיון לעקור מגמות כאלו, היא דרך טיפוסית שננקטת
זוהי דרך מכובדת מאוד, באופן כללי
אולם היא לא הולכת ליצור שינוי ארוך-טווח
אני באמת נהנה לראות משהו כזה, אבל האם זה באמת עושה משהו?
כשזה מגיע לשחיתות חברתית, עוני, התעלמות מהסביבה
ניצול אנושי, ורוב המערבולות האישיות והחברתיות כיום
ההבנה הגדולה היא שרוב הבעיות הללו אינן התוצאה של חברה מסויימת,
איזה קבוצת-עילית סודית, או איזה נוהל ממשלתי
אלא סימפטומים של הבעיה היסודית
הנושא האמיתי הוא התנהגות אנושית
והתנהגות אנושית היא ברובה מיוצרת ומחוזקת
ע"י הדפוסים החברתיים הנדרשים לצורך הישרדות
כפי שהם מוכתבים, ע"י המערכת החברתית של אותה תקופה
אנחנו תוצרים של החברה שלנו
והעובדה היא שאלו היסודות עצמם של המערכת הסוציו-אקונומית
ומכך ההתניות הסביבתיות שלנו
אשר יצרו את האקלים החברתי החולה שסביבכם
לעיתים מאוד נדירות, איזשהו סוג של ארגון אקטיביסטי כיום
לוקח בחשבון שאולי זו המערכת החברתית עצמה שהיא הבעיה
השורה התחתונה היא שאנחנו יכולים לבלות את שאר חיינו
בלדרוך על הנמלים שממשיכות לנדוד החוצה מתחת למקרר שלנו
בהצבת "מלכודות" או "חוקים"...
או אנחנו יכולים להיפטר מהמזון המקולקל מאחוריו אשר יוצר את הנגע מלכתחילה
-חלק 2 : פרויקט כדור הארץ-
ישנו עקרון בהנדסת אלקטרוניקה, שנקרא 'יחס אות-לרעש'
שאומר: היחס בין עוצמת האות לבין עוצמת הרעש שמשחית את האות
זה כמו להקשיב למוסיקה ברדיו של המכונית אשר מקבל הפרעות,
והמוסיקה הופכת מעורפלת ומעוותת
אני חושב שזה מטאפורה נהדרת לאופן התפקוד החברתי הנוכחי שלנו
האותות, הן העקרונות הבסיסיים של חשיבות ורלוונטיות בכל תחום,
והרעש הוא השיטות המיושנות, המסורתיות והבלתי-יעילות
אשר מערפלות, מבלבלות, מעכבות ומעוותות את הכוונות והיכולות שלנו
אז, אני רוצה שכולם ישכחו, פחות או יותר את כל מה שדיברתי עליו
יקחו צעד ענק אחורנית, ויבחנו תרגיל-מחשבה מאוד פשוט שאני רוצה לעבור עליו
לגבי האופן שבו אנחנו מתנהלים על הפלנטה הזו
הבה נניח לרגע שאנחנו תיירים בין-כוכביים
המגיעים מכדור הארץ, כפי שהוא מוכר כיום
ובמסעותינו, אנחנו נתקלים באופן מדהים, בהעתק מדויק של הפלנטה שלנו
ההבדל היחידי בין המצב הנוכחי של הפלנטה החדשה הזו לשלנו
הוא שאין בני אדם עליו. אבולוציה אנושית לא התרחשה
על כן, אין ממסדים מאורגנים, אין פערים חברתיים, אין כסף, כמובן
שום דבר שיכול להגביל את האפשרויות שלנו
בהתחשב בידע הטכנולוגי והמדעי המתקדם שיש לנו היום
איך היינו חושבים לעצב מחדש את התשתית החברתית שלנו, מן היסודות?
כאשר המטרה היא לייצר לא פחות, מהחברה הכי יעילה, מיודעת, ובת-קיימא שאפשר
אז, מהו הצעד הראשון?
סקירה מלאה של המשאבים הטבעיים של הפלנטה תהיה הגיונית, נכון?
אני חושב שזה יהיה לא הגיוני להתחיל בשום דרך אחרת
עלינו קודם להבין את מלוא טווח היכולות של הרכיבים הארציים
בכדי לשאוב מקורות-ידע לגבי היכולות שלנו
משאבים טבעיים באים במגוון הגדרות:
כגון ביוטיקה (=חומר חי), כלומר אלה המתקיימים בביוספירה, כמו יערות, אורגניזמים, דלקים מינרליים,
ויש א-ביוטיקה, למשל קרקע נוחה לעיבוד, מים, זהב, ברזל, וכל מיני חומרים גולמיים
יש הרבה משאבים טבעיים שיש לקחת בחשבון, כמובן
אבל לצורך הפשטות, נתייחס רק לתחום אחד
כך שיהווה אבטיפוס לכל השאר
והתחום הזה הוא אנרגיה
אנרגיה היא מה שמניע את החברה, אני חושב שרוב האנשים יסכימו
אנרגיה, כך נראה, היא המכנה המשותף הנמוך ביותר של ציוויליזציה מודרנית
והיא הייתה המאפשר הבסיסי לקידמה, ולעלייה ברמת החיים שלנו
אז אני חושב שזה מקום טוב להתחיל בו
טוב, אז מה אנחנו עושים?
אנחנו פשוט סורקים את הפלנטה, ומנתחים אותה
ממפים את כל האיזורים הפוטנציאלים לאנרגיה
כמובן, הפוטנציאלים, רק כדי להבהיר,
תמיד יהיו תלויים במצב הקידמה הטכנולוגית היכולה לרתום אותם
למשל, לאנרגיה סולרית כיום, יש פוטנציאל דרמטי
אך היא עדיין לא מנוצלת כראוי, כי הטכנולוגיה הייתה לא יעילה עד כה
אבל עם המצאת הנאנו-טכנולוגיה
אנחנו רואים אפשרות לגדילה מעריכית בפוטנציאל הזה
אז הנקודה שלי, היא שזה תלוי באיכות השיטות שלנו
כמו כן, אני לא רוצה לבלות יותר מידי זמן על הנושא של נאנו טכנולוגיה
אבל אם תחקרו את המגמות הללו בהקשר רתימת קרינה סולארית
זה נהיה ברור שאנרגיה סולארית לבדה, בבוא הזמן,
תוכל להוות מקור כוח לעולם, 1000 פעמים
למרבה הצער לא תראו את זה קורה בזמן הקרוב
מדוע? כי זה יעיל מדי למערכת השוק
ותהליך הסתגלות השוק יקח שנים רבות מספור
אם ילכו עם הרעיון הזה ברצינות...
אז, בחזרה לתרגיל-המחשבה המקורי שלנו
ברגע שיש לנו את המידע הגולמי הזה על מקורות אנרגיה זמינים
אנחנו צריכים לדרג את המקורות הללו
על פי יכולת-התחדשות, פליטת זיהום, כל דבר שנכנס למשוואה
לצורך דירוג מידת הקיימות
המקורות שיש להם את התוצרים הכי שליליים
מקבלים עדיפות נמוכות לשימוש, כמובן
ודרך אגב, זהו תרשים ארעי
אל תקחו אותו יותר מידי ברצינות, כמובן
אז למשל, דלקי-מאובנים (נפט), הם ברובם לא-מתחדשים, ויכולים לזהם את הסביבה
בהתחשב בכוח העצום של אנרגיה גיאותרמית, גלים, רוח, ואנרגיה סולארית, כולם ביחד
אני הייתי אומר שאין שום סיבה אפילו לטרוח עם דלקים-מאובנים בכלל
וכדי להבהיר זאת במהרה, אני רוצה רגע לעבור איתכם על המקורות המתחדשים הללו
על פי מחקר מ-2005 של אוניברסיטת סטאנפורד,
אם 20% מהפוטנציאל הידוע של אנרגיית רוח היה מנוצל
הוא היה מספק את צרכי האנרגיה של העולם כולו
כבר הזכרנו אנרגיה סולארית
כמות הקרינה של השמש הפוגעת בכדור הארץ, היא בערך פי 10,000 מצרכי האנרגיה שלנו
העניין הזה הופך להיות עניין של נאנו-טכנולוגיה, כפי שכבר הזכרנו
פחות ידוע הוא כוח-גאות
כדוגמא איזורית, מחקר שנעשה לאחרונה
מצא ש43% מכל תצרוכת האנרגיה של בריטניה
יכולה להגיע מכוח הגאות לבד
אבל, יותר אפקטיבית, בכל הקשור באוקיינוסים, היא אנרגיית גלים
שנמצא כי היא בעלת פוטנציאל עולמי
של 80,000 שעות טרה-וואט בשנה,
כלומר 50% מתצרוכת האנרגיה העולמית
יכולה להגיע מכוח-גלים לבדו
אולם, הכי אפקטיבית, היא אנרגיה גיאו-תרמית
שעל-פי ניתוח MIT שנעשה לאחרונה
מכילה מספיק אנרגיה לכל צרכי העולם
למשך 4,000 השנה הקרובות!
במילים אחרות, אנרגיה קיימת בשפע בכוכב הזה
אל תתנו לאף אחד להגיד לכם אחרת
אז, בחזרה לתרגיל שלנו
ברגע שהמידע הזה בוסס
אנו משווים את הפוטנציאלים לתצרוכות, ועורכים התאמות נדרשות
למרבה המזל, כפי שהרגע ניתחנו,
אכן יש לנו יותר ממספיק אנרגיה לענות על צרכינו
אז, אנחנו יכולים לבטל את המקורות הכי פחות יעילים
שהם נפט, וכל השאר
והנה יש לנו את בריכת מקורות האנגריה, לתמיכה בצרכינו
-שלב 3: הפצה וניטור-
יהיה הגיוני לנסח הפצת אנרגיה
בהתבסס על אפשרויות טכנולוגיות
וקירבה למקורות
במילים אחרות, אם יש לנו אנרגיית רוח בשימוש באסיה
אנחנו לא הולכים להעביר את האנרגיה הזו לאמריקה הלאטינית
אז, מאפייני ההפצה יתגלו מעצמם
על בסיס המצב הנוכחי של טכנולוגיית הפצה
ומעשיות עפ"י קירבה למקורות
כמו כן, ניטור משאבים פעיל
שנעשה ע"י חיישנים באדמה ומחשבים
יאפשר מודעות תמידית לקצב השימוש,
קצב ההתרוקנות, קצב ההתחדשות
וכל מאפיין רלוונטי שיש לדעת
כל זאת בכדי לשמר מה שנקרא 'איזון-עומסים'
אם מחסור במשאב כלשהו הולך להתרחש
אנו יכולים לנבא זאת מראש
ע"י ניתוח מגמות, ופעולה הולמת תתואם בהתחשב בכך
הרעיון הזה הוא לא שום דבר חדש, הוא בשימוש כל יום בחיינו
בדרכים מנותקות
כגון ההודעה על כמויות הדיו במדפסת שלכם
המחוברת למחשב הביתי שלכם
טוב, בואו נעבור מחדש על הדברים
מה יש לנו עד כה?
יש לנו את המיקומים של מקורות האנרגיה שלנו
יש לנו הפוטנציאלים של הפליטה, ומאפייני הגדרות ההפצה, בהתבסס על
שימוש אסטרטגי, רתימה טכנולוגית, וקירבה
ולבסוף יש לנו מערכת של ניטור פעיל של משאבים
אשר מדווחת על מצבם של אספקות אנרגיה, קצבים של שימוש, וכל מגמות רלוונטיות אחרות
במילים אחרות, יצרנו מערכת
גישה מערכתית, לניהול אנרגיה על הפלנטה
המערכת מורכבת ממידע בזמן-אמת וסטטיסטיקות
תהליך ההתהוות לא מבוסס על דעה אנושית של אדם או קבוצה,
לא על הגחמות של תאגיד או ממשלה,
אלא על חוקי-טבע, והגיון
במילים אחרות, ברגע שביססתם את המניע והמטרה,
שהישרדות, ומכאן קיום ארוך-טווח, הוא המטרה שלנו כמין
שאני מקווה שכל אחד בחדר הזה מסכים...
אז כל מאפיין שיש להתייחס אליו, בהקשר של ניהול משאבים
הופך להיות מתגלה-מעצמו לחלוטין
זה נקרא להגיע להחלטות, בניגוד ללבצע החלטות
שזו פעולה סובייקטיבית, המבוססת על מידע חסר
ובמקרים רבים, דעות-קדומות תרבותית
הפלנטה היא מערכת הוליסטית, עם משאבים בכל מקום
על-כן, היעילות של חברה אנושית יכולה להגיע אך ורק
מגישה מערכתית משולבת
לניהול המשאבים הללו, וכך לתהליכים חברתיים
הפלנטה דורשת זאת, אם תרצו
הממשלה היחידה שקיימת בפעילות פלנטרית היא חוקי-הטבע
זה יהיה מזניח, בלתי-אחראי ובלתי-הגיוני מן היסוד
לפעול באופן מנותק. אנחנו צריכים מערכת הוליסטית
בהינתן מודל-האנרגיה הזה כדוגמא תהליכית,
הגישה המערכתית הזו יכולה להיות מוחלת על כל משאב-טבע וכל מדד
אנחנו סורקים, מוצאים פוטנציאל, מגדירים אותו על פי תוצרים שליליים,
ומחילים טכנולוגיה מודרנית לרתימה, הפצה, וניטור
באופן המתקדם ביותר טכנולוגית, בדרך ההוליסטית ביותר האפשרית
באופן טבעי, מערכת ממוחשבת של ניהול מסד-נתונים
תהיה שיטה הגיונית לנתב את הנושאים הללו
כאשר כל המאפיינים שדיברנו עליהם יהיו מוזנים, וחישובים אסטרטגיים יהיו מוחלים עליהם
וכיוון שהמטרה היא מיקסום יעילות הוליסטי,
האוטומציה של התאמות הופכת להיות מאוד פשוטה
לדוגמא, בואו נגיד שיש לנו שתי תחנות-כוח גיאותרמיות באותו איזור
כאשר כל אחת מפיקה בהתאם לדרישות של אותו איזור
יום אחד יש בעיה, והתוצר של תחנה אחת יורד ב-30%
זה יאובחן ע"י מערכת הניטור
וההספק של התחנה השנייה יתואם אוטומטית ב-30%
המערכת היא תגובתית, בדיוק כמו מערכת-העצבים שבגוף שלכם, אוטומטית
אין שום סיבה להצביע על כך, שום סיבה להתווכח על כך בקונגרס,
היא אוטומטית כי היא מתגלה מעצמה
אז, כדי לסכם את הגישה הזו:
כל המשאבים הארציים, מאנרגיה, מינרלים, חיי-ים וכו',
מנוהלים ע"י אסטרטגיות פעילות, בתהליכים סטטיסטיים, במערכת אחת עולמית
אשר מתוכנתת להתאים עצמה באופן אוטומטי לסביבה משתנה
זה הכל
תקנו אותי אם אני טועה, אך לצערי אין שום דרך אחרת
להשגת יעילות-שיא של ניצול המשאבים שלנו
זהו תהליך טכני
זה גם מאוד מאוד פשוט, אם חושבים על זה
אפילו אם הפרטים של היישום הספציפי הזה ייראו מורכבים
עבור רובנו, אשר אינם מיומנים בהנדסת-מערכות
טוב, אז יש לנו עכשיו מערכת עולמית לניהול וניטור משאבים
העושה שימוש בתכנות ומשוב, המקיימת את מה שנקרא 'שיווי-משקל דינמי', ויעילות-שיא
אז, איך אותה גישה מערכתית הגיונית של ניהול
יכולה להיות מוחלת למדיומים מורכבים יותר למראית-עין של תפקוד חברתי?
כגון הייצור של טובין, לצריכה אנושית יומיומית
ובכן, יש לנו תמונה ברורה של בריכת המשאבים השימושיים,
אז השאלה אז הופכת להיות "מה אנשים צריכים?"
זוהי למעשה שאלה די חמקמקה
כיוון שמצד אחד של הטווח יש את הצרכים הבלתי-משתנים של חיים
כגון אוכל, אוויר נקי, מים ודומיהם
בעוד בקיצון השני אנחנו מוצאים נושאים כמו רהבתנות, כלים חומריים, טובין של רווחה
ונושאים אחרים, שבעקרון משתנים מאיזור לאיזור, מתרבות לתרבות, ומדור לדור...
הקצה השני הזה, העוסק בצרכים מבוססי-ערך, יידון בהמשך
לעת עתה, נתמקד בקצה הראשון, צרכי-החיים הבסיסיים, עבור כולנו
מזון ומים:
מאגרי מים הניתנים לצריכה, "מים מתוקים",
יסומנו כחלק מהסקר העולמי, שעשינו בתחילה
ויוסדרו ויפוקחו כפי שדיברנו
כשזה נוגע למזון, הדבר הראשון שיש לקחת בחשבון הוא חקלאות
ומכאן- אדמה הניתנת לעיבוד
אז אנחנו סוקרים ומאתרים את כל האדמות הניתנות לעיבוד על הפלנטה
אז, אנחנו מציבים סטטיסטיקות צריכה, בהתבסס על שימוש האוכלוסיה
כמובן שהניתוח יהפוך להיות מורכב יותר ממה שאנחנו עושים כאן
שכן יש דברים רבים לקחת בחשבון
כגון קצב הגידול של יבולים מסויימים, השיטות שנעשה בם שימוש לטיפוחם
הצורך לפעול כנגד השפעות שליליות, ונקודות פרטניות רבות אחרות
אולם, שוב, כל אחד מהנושאים הללו ניתן לבידוד, איתור ומדידה
במידה כזו או אחרת, בשיטתיות
אני רוצה להמשיך להתייחס לתהליך, זאת הנקודה החשובה ביותר
עכשיו, כדי להרחיב את הנקודה הזו, הנורמות שנעשה בהן שימוש
לטיפוח ושימור מזון ומים כיום, יכולות לקחת אותנו עד גבול מסויים
זהו תחום בו טכנולוגיה הופכת להיות קריטית, לאור גידול האוכלוסיה שלנו
בחברה כיום, מחסור במזון ומים הוא אדיר, במדינות מתפתחות
הנה צפי שנעשה ע"י האיי.אר.אר.סי לגבי מחסור במים בשנת 2025
נכון להיום, מיליארד אנשים גוועים ברעב על הפלנטה, על-פי האו"ם
זה כנראה הרבה יותר מכך, בהתחשב באיך שהאומות המאוחדות
מייפות נושאים כאלו אם תשימו לב
אך בכל מקרה, זה עדיין בלתי-שפוי
וכל מי ששם לב יודע, שבעיית המחסור במזון ומים
היא ב-100% כלכלית
הפתרון הטכני של הבעיה יכול לקרות
אפילו רק תוך שימוש בשיטות הקיימות כיום
אם לקרוא להן בשם: התפלה וחקלאות הידרופונית
התפתחויות טכנולוגיות כגון תהליכי התפלה
יכולות לייצר מי-שתיה גם ממי-ים ואפילו מקורות מים מזוהמים
תוך שימוש באוסמוזה הפוכה, יחד עם שיטות מתפתחות אחרות
זוהי דוגמא נוספת, לאופן שבו טכנולוגיה היא חלק מניהול משאבים
בדיוק כמו המשאבים עצמם
הרעיון שמים מתוקים הם במחסור,
הוא נכון רק בהקשר לשיטות המוגבלות שאנו עושים בהן שימוש כרגע
המעוכבות, כאמור, בידי השטויות הכלכליות שכבר דיברנו עליהם
אותו דבר חל על הידרופוניקה
שהיא שיטה של גידול צמחים בעזרת פתרונות הזנה מינרליים בתוך המים, ללא אדמה
למעשה, יכולנו תאורטית לגדל צמחים באמצע מדבר סהרה
עם השקייה ראויה, פשוט ע"י חיבורם למי-תהום
הנמצאים, לזכרוני, כקילומטר עד ק"מ וחצי מתחת לאדמה
נשמע כמו עומק עצום, אך שוב, דברים רבים הנשמעים קיצוניים היום
הופכים להיות מובנים-מאליהם עם הזמן
ואתם יודעים, אני שונא להישמע שלילי
אבל אם האומות המאוחדות היו באמת מוטרדות לגבי רווחתם של אוכלוסיות העולם השלישי
אתם יודעים, אם היה להם אכפת בכלל
הם היו מקדמים את הקמתם של מפעלי התפלה
לאורך החופים של כל המדינה הסובלת ממחסור
להמרת מי-ים למי-שתיה שמישים
ואז הם היו מזרימים חומרי הזנה אורגניים מתוך ההאוקיינוס עצמו
אל תוך חממות הידרופוניות
זה יפתור את הבעיה
[מחיאות כפיים]
השורה התחתונה היא שאוויר, מזון ומי-שתיה, הם במחסור רק אם אנחנו מחליטים שיהיו
אם אנחנו בוחרים להיות אינטליגנטיים ואסטרטגיים בשיטות הייצור והשימור שלנו
תוך ניצול מלא של הטכנולוגיה
אין שום סיבה שלא נוכל לקיים את אוכלוסיית העולם פעמים רבות מספור
הילדים הגוועים ברעב של היום, אינם במצב זה בשל היעדר מזון ומי-שתייה
זהו ההיעדר של יכולת רכישה
הכלכלות הכושלות שלהם
זהו לא מחסור אמיתי הגורם למיתות המיותרות של מיליוני אנשים בשנה
בעולם כיום, אדם מת מרעב בכל שנייה
בשל עוני
בחזרה לתרגיל המקורי שלנו,
הטכנולוגיות שדיברנו עליהם, יחד עם רבות אחרות
ישולבו עם שיטות מסורתיות
ואז יוסדרו ויפוקחו בגישה מערכתית כפי שכבר המחשנו
הנקודה ששיטות חדשות המחוללות יעילות
יוטמעו במהירות אל תוך המערכת, בהתבסס על מדדי-איכות
שימו לב, שוב, שבחירה מבהירה את עצמה
כל עוד נשמרות שיטות ההערכה שלנו-
כלומר השיטה המדעית- נאכפת באדיקות
בצירוף המטרה של יעילות-שיא וקיום ארוך-טווח
התהליך של הרכבה וארגון החברה, הופך להיות כמעט לחלוטין מובהר מעצמו
אנחנו מגיעים להחלטות בהתבסס על המטרה הפשוטה הזו
של מיקסום יעילות בכל דרך שביכולתינו
ודפוס המחשבה הזה,
המחויבות הזו,
להתבוננות אובייקטיבית על תהליכים טבעיים
ונאמנות לשיטה המדעית
תוך שימוש בהיפותזות, בדיקות וכו'
מוביל אותנו לחלק 3
עם ההצגה של ארגון הנקרא "פרויקט ונוס"
[מחיאות כפיים]
כל מה שהרגע דיברנו עליו, המאפיינים הבסיסיים של עיצוב חברתי
נקראים "כלכלה מבוססת משאבים"
המונח הזה הוטבע ע"י המעצב התעשייתי והמהנדס החברתי
ז'אק פרסקו, שהוא
יושב-ראש הדירקטוריון של פרויקט ונוס, שהוא מנהל עם שותפתו רוקסאן מאדואז
בונוס, פלורידה
מר פרסקו התמקד ברעיון של קיום ארוך-טווח של תרבות, במשך 70 השנה האחרונות
הוא בן 93 כרגע, זה כל מה שהוא אי פעם עשה
ומרבית הדברים שאתם רואים בפרזנטציה הזו, מגיעים מתפישת העולם שלו
פרויקט ונוס מכיר בכך שכדוה"א אכן שופע במשאבים
ושהשיטות המיושנות שלנו של "הקצאת" משאבים דרך שליטה כספית
אינן רלוונטיות עוד. ולמעשה,
מאוד הרסניות עבור היעילות החברתית שלנו, ומכך הישרדותינו
המערכת הכספית הומצאה לפני אלפי שנים
בתקופות של מחסור אדיר, ואין לה שום הקשר אמיתי ליכולות האמיתיות שלנו
לייצר טובין ושירותים על הפלנטה הזו בתקופת ימינו
אנו יודעים כעת, שעם שיטה מערכתית מאוחדת של ניהול עולמי
כפי שהרגע תיארנו
המין האנושי יהיה מסוגל לבטא את הפוטנציאל האמיתי שלו
למעשה, הייתי אומר מפורשות שהדרך היחידה
שאי-פעם ניתן יהיה למקסם את יעילות הפלנטה
ובכך את השימוש שלנו בה,
היא גישה עולמית מערכתית
התפתחויות מודרניות במדע ובטכנולוגיה, כפי שהרגע דיברנו
יכולות עכשיו לאפשר לגישה זו להפוך למציאות
אם לסכם כלכלה מבוססת משאבים:
קודם כל, היא בנויה על משאבים קיימים במקום מסחר
כל טובין ושירותים מסופקים ללא שימוש במטבע,
או אשראי, אין סחר-חליפין, אין חוב, אין שיעבוד
המטרה של העיצוב החברתי החדש הזה, הוא לא רק לשחרר את האנושות
מתחומי עיסוק מחזוריים, משעממים ושרירותיים
אשר לרובם אין שום רלוונטיות אמיתית להתפתחות חברתית
אבל גם כדי לעודד מערכת תמריצים חדשה, הממוקדת בהגשמה עצמית,
מודעות סימביוטית, חינוך, מודעות חברתית ויצירתיות
בניגוד למטרות המומצאות, הרדודות, האנוכיות והמייצרות-שחיתות
כגון עושר, רכוש וכוח, אשר אינן רק שולטות כיום,
אלא, למרבה הזוועה, ממש מהללים אותן באוכלוסיה
התובנה הגדולה הזו שדרך ניהול אינטליגנטי של משאבי כדור הארץ
בצירוף היישום הליברלי של טכנולוגיה ומדע מודרני
יש לנו את היכולת לייצר שפע עולמי על הפלנטה
וכך להיחלץ מההשלכות ההרסניות, הפיסיות והפסיכולוגיות
המיוצרות ע"י מחסור אמיתי ומלאכותי והבזבוז הנפוצים כיום
המטרה העיקרית אינה רק הקיום הפיסי הארוך-טווח בפני עצמו
היא גם עבור מטרה גדולה יותר, של שינוי תרבותי
הערכים של האנושות מיוצרים ע"י המערכת החברתית
ואנו חשים שגישה זו לא רק תביא אותנו להתיישרות עם חוקי הטבע
בעודה מאפשרת רמת חיים גבוהה, אלא גם תקל על לחץ חברתי באופן דרמטי
ותאפשר לאנשים לפרוח ללא התוצאות ההרסניות שאנחנו רואים שוב ושוב היום
אנחנו מורעלים בידי המערכת החברתית שלנו
מלחמה, עוני, ו-95% מכלל הפשע,
הם למעשה קשורים בכסף, אם מתבוננים על כך בתשומת-לב
פרויקט ונוס מכיר בכך
ואם נוכל להסתגל לגישה חדשה זו
אני חושב שאנחנו יכולים פשוט לחסל את הנושאים האלו
[מחיאות כפיים]
אז, על מנת להבין טוב יותר את הכלכלה מבוססת-המשאבים הזו
עלינו לשקול גישה חדשה לממסדים החברתיים הבסיסיים שלנו
כלומר תעשייה וממשלה
הכוונה במילה 'תעשייה': שיטות הייצור וההפצה של שירותים וטובין בחברה
כולל, כמובן, העסקה
הצעד הראשון כפי שכבר רמזנו עליו, הוא סקר אובייקטיבי
והקצאת משאבים אסטרטגית, בהתבסס על מיקום, פוטנציאל ודרישה
כבר דיברנו על איך מאפיינים אלו הופכים את התהליך למתגלה מעצמו
ככל שממשיכים ומשיגים מידע חדש
המשתנה היחידי, הוא הצורך החברתי מבוסס-הערך
אשר נע בין צרכים בסיסיים כגון מזון, מי-שתיה ומחסה,
דרך עצמים המופקים לצרכי ייצור, כגון כלים, מכונות אוטומציה, התפתחויות טכנולוגיות וכו',
ועד עצמים ללא צורך תועלתני
כגון טלויזיות, מקלטי-רדיו, המיועדים לבידור ונושאים הקשורים בפנאי
ודרך אגב, אנחנו נתייחס לאופן שבו מוצרים מומצאים, בעוד רגע
הצעד השני, עוסק באופטימיזציית התהליך עצמו
כשהפוקוס הוא על יעילות-שיא
הדרך היחידה להשיג יעילות מקסימלית בכל המגזרים
הוא ע"י הורדת מעורבות אנושית
ותשארו איתי רגע לגבי זה, הורדת מעורבות אנושית מכמה שיותר תחומים שניתן
אנחנו רוצים להתמקד באוטומציית העבודה של המועסקים
כפי שרובכם כבר יודעים, אוטומציה או מיכון
כבר מחליפה העסקה בכל המגזרים באופן מתמשך, מאז המהפכה התעשייתית
בעוד יש דיון מתמשך לגבי מה זה אומר על העסקה בעתיד
ואפשרות מאוד אמיתית היא שהחלפה טכנולוגית
הידועה כ'אבטלה טכנולוגית', עם הזמן תעפיל באיטיות על שלמותו של שוק התעסוקה עצמו
דבר אחד אנו יודעים לבטח
וזה שככל שאנחנו ממכנים, אנו נעשים יותר יצרניים
הנה תרשים של הG7- המדינות המתועשות המובילות
המראה איך העסקה בתחום הייצור היא בירידה
בעוד תפוקת הייצור עלתה משמעותית;
ייצרנות היא עכשיו ביחס הפוך להעסקה, ברוב המגזרים
הצורה המתקדמת ביותר של מכניזציה, נקראית 'קיברנציה'
אשר משלבת רובוטיקה ומחשוב
למעשה המחשב הוא המוח של המכונה, והוא מורה למכונה מה לעשות
מכונות קיברנטיות כיום, הן ההמצאה החזקה ביותר והמשפיעה ביותר שהאנושות אי-פעם יצרה
האפשרויות הגלומות בכלים אלו עומדות לשנות את החברה באופן עמוק
כולל השחרור של כוח התעסוקה האנושי
והגדלה מעריכית של יעילות ייצור
העובדה היא שיש מעט מאוד עבודות שלא ניתן להופכן לאוטומטיות
זה באמת רק עניין של הכוונה שלנו כחברה
המכונות האלו אינן דורשות הפסקות, חופשות, ביטוח,
הן אינן נתונות לחוסר עקביות רגשית, שאנו, בני האדם, נוטים ליפול אליהם
שהופכים אותנו לפחות עקביים בביצועים שלנו
הנה כמה דוגמאות של הטכנולוגיה הזו:
תפישה והחזקה דינמית
המועדף עלי - כדרור
מעקב אופטי, כמובן
זריקה
שימוש בפינצטה
אני אוהב את זה, תפישה דינמית של טלפון סלולארי
הנה מטבח אוטומטי ביפן:
"במסעדת פואה-מן בנאגויה, יפן, מועסקים שף ועוזר שף, שניהם רובוטים אוטונומיים"
הנה עמדת הזמנות אוטומטית בגרמניה
האפשרויות הן באמת משמעותיות
אפילו שזה נראה לא אינטואיטיבי, אני חושב שניתוחים מורכבים הם בדרכם לאוטומציה מלאה
ובהתחשב בדפוס, נראה שיהפכו להיות הרבה יותר אמינים ממנתחים אנושיים
השורה התחתונה היא שזהו חוסר-אחריות חברתית
מצידינו שלא להכיר בדפוס הזה ולמקסם את הפוטנציאל שבו
עלינו להתעלם מהגחמות הרגשיות המסורתיות שיש שלנו
למשל, קראתי ספר על התפתחויות טכנולוגיות מהמאה ה-20 המוקדמת
והיה שם סיפור על אישה
שסירבה לקנות מקרר חדש, כי היא חיבבה את איש הקרח
היא חיבבה את האיש שמגיע ומביא לה קרח ושם בקופסאת הקרח
שזהו רעיון שובה-לב
אך זו לא קידמה, זו רומנטיזציה
ואני לא מזלזל ברומנטיזציה, אני רומנטיקן במובנים רבים
אבל אני גם מבין שהכוונה של קידמה היא שאנחנו צריכים לשנות את הערכים שלנו
חלק מהותי בחיים הוא הסתגלות
אם החידושים הטכנולוגיים שלנו יכולים לייצר מנגנונים היכולים להגדיל
את יעילות הייצור, ולהתגבר על מחסור,
ובתורם, לתת לנו יותר זמן חופשי לחתירה אחר אינטרסים גבוהים יותר
אז אין לנו שום ברירה אלא ליישר קו
ולשנות את הערכים שלנו בהתאם
מכונות הן הרחבה של תכונות אנושיות. הם כלים
ולא רק שהם מאפשרים יצרנות גדולה יותר,
הן גם יכולות להשיל מעלינו, כפי שראינו, את עול התעסוקה המחזורית והמשעממת
ולאפשר, אולי, שינוי הפרדיגמה התרבותית באופן שאנו לא מסוגלים אפילו לדמיין
בד"כ באיזור הזמן הזה, קורה שמישהו אומר
"היי, חכה רגע, אז מה- מה אני אעשה?"
"מה אעשה עם עצמי אם מכונות עושות הכל?"
זאת כמובן שאלה מדהימה, אם חושבים על זה
ומראה כמה מותנים הפכנו להיות
אני אבטא את מה שאנשים יעשו בכל מה שקשור לייצור
אנשים יהפכו להיות מפקחים וחוקרים
אנו נפקח על המערכות הללו
התוצאה הסופית היא מערכת משולבת ואוטונומית של ייצור תעשייתי קיברנטי
אשר מחוברת אל מערכת ניהול המשאבים, כפי שכבר
תיארנו, המאפשרת תצפיות והתאמות
בבוא הזמן, זה יהיה רק עניין של שדרוג המערכת ווידוא שהיא עובדת
אנשים יתפקדו כמפקחים, חוקרים וממציאים
כאשר, שוב, מאפשרים לעולם של חופש אישי וחתירה אינטלקטואלית,
בדומה לאידיאלים של החברה היוונית הקדומה
יתר על כן, בלי המערכת הכספית שתפריע, עם הביסוס הילדותי
והלא-בוגר שלה על תחרות,
ניתן לפשט את כל המבנה של ייצור כך שיזרום בקלות
לדוגמא, לא עוד יתקיימו שיכפולים מתמידים של טובין
עם בזבוז משאבים למטרת שימור נתח שוק
כולנו יודעים שיותר מוחות טובים מאחד כשזה נוגע לעיצוב
דמיינו לעצמכם את התפתחות
שתהיה כאשר הצוות הטכני של 10 המתחרות הסלולריות הגדולות ביותר
מחליטים לעבוד ביחד כדי לבנות את המוצר הכי טוב שיוכלו, ביחד
דמיינו
בדומה לכך, התיישנות מתוכננת ומוצרים נחותים יהפכו להיות עניין של העבר
כאשר חברות מתחרות, כפי שהן עושות היום,
עליהן לקצץ את בסיס העלות ההתחלתי שלהם
באופן הכי אסטרטגי שניתן, מה שכמובן פוגע באיכות
זאת הדרך בה הם נשארים תחרותיים וזולים
המעצור הזה נעלם, על כן, המוצרים הכי טובים ויעילים, בעלי אורך החיים הגבוה ביותר
האפשרי מבחינה טכנית, יוכלו סוף סוף להיות מיוצרים
זהו מאפיין של המערכת הנוכחית שלנו שאף אחד לא מדבר עליו-
הייצור המתמשך של מוצרים נחותים, לצורך שימור של יתרון יחסי
[ מהקהל]: "אבל אתה מציע מונופול, ומוקדם יותר היית נגד הרעיון של מונופול"
[פיטר]: אין כסף, אין שליטת כוח, זהו אינו מונופול
זוהי גישה מערכתית
כסף מוביל למונופוליזציה. ואני יכול לענות על שאלות נוספות מאוחר יותר
אין לזה דבר עם הגישה הזו, זו מערכת משולבת
אין לה שום קשר למונופול. מונופול הוא המצאה
נטיה של מערכת השוק
עבור קבוצות, להשגת שליטה, וכפי שאפרט מאוחר יותר בפרזנטציה הזו
אני אדבר על איך המערכת הזו עובדת
וזה מביא אותנו לצעד השלישי: הפצה
להפצה יש מגוון רחב אפשרויות הגיוניות
הפרקטית ביותר היא מרכזי הפצה אוטומטיים
יחד עם מערכות העברה של צנרת בלחץ-אוויר, אל בתיכם
לא עוד דוורים, לא עוד שירותי משלוחים, שוב, חברה היא עיצוב
מרכזי הפצה ייראו דומים לחנויות שאנו מכירים היום
למעט שפשוט לוקחים את מה שצריך ועוזבים
אין שום סיבה לצבור שום דבר, כי לשום דבר אין ערך כספי
ולכן לא ניתן למכור אותו או לעשות בו שימוש לרווח עצמי
בכל הנוגע לאחסנה ורישום מצאי, דפוסי צריכה מנוטרים כל הזמן
למדידת רמות דרישה, בדיוק כפי שהם היום
משאבים והשגת חומרי גלם, והייצור של טובין,
בתורם, מתואמים כדי לקיים כלכלה מאוזנת מבחינת עומסים
כאן, מחסורים ועודפים יהפכו לנחלת העבר
זה יכול להיעשות בעזרת תוכנת מאגר הנתונים המרכזי שלנו
אתם יודעים, דרך אגב,
אני שונא להשתמש במינוחים כמו 'מאגר נתונים מרכזי',
זה נשמע כל כך קר, אבל זה באמת רק
צורה של ניהול
צורה מאוחדת של ניהול. מאוד בפשטות, רק כדי שנוכל להתאים דברים
כדי להשיג מוצר, אדם יוכל גם פשוט להתחבר לאינטרנט
ולחפש מוצר על פי הצורך, לבחור אותו ולבקש אותו
המוצר יהיה זמין לאיסוף במרכז הפצה, או שליחה אוטומטית, תוך זמן קצר
שום כסף, שום סחר חליפין. רק גישה
ודרך אגב אנחנו נדבר על הרעיון של רכוש, בעוד רגע
צעד רביעי:
אופטימליזציה של מחזור של מוצרים שהפכו מיושנים, או בלתי פעילים
השלב הזה למעשה מתחיל בשלב הייצור
שהרי כל עיצוב של מוצר, מכיל בתוכו את ההתייחסות למיחזור
שום דבר שאי-פעם יהיה בשימוש בייצור, לא יהיה בלתי- ניתן למיחזור, או לקיום ארוך-טווח, בשום צורה
אלא אם כן פשוט לא היתה שום אופציה אחרת, והמוצר היה הכרחי באופן מוחלט
זה מחושב אסטרטגית כדי להבטיח שיעשה שימוש מחדש בכל המוצרים הישנים
עד הרמה המקסימלית שמאפשרות השיטות הידועות, וכך תקטן כמות הפסולת
ההשלכות השליליות של תהליכי הייצור שלנו, נלקחות בחשבון
ומותאמות כראוי ברמת הייצור מלכתחילה
לא עוד שדות זבל, לא עוד מזבלות ובזבוז, אנחנו ממחזרים ככל האפשר. במכוון
עכשיו, אנחנו ניקח
את כל הרעיונות שהרגע הזכרנו, ונשים אותם בהקשר הרחב יותר של מה שנקרא "ממשלה"
אני חושב שד"ר ראלף לינטון ניסח זאת הכי טוב:
"ההתפתחות האדירה של מדע וטכנולוגיה, שעדיין בהאצה,
עוד לא לוותה בהתפתחות דומה"
בדפוסים חברתיים, כלכליים ופוליטיים"
"זה יהיה בטוח לנבא, שהמצאות חברתיות מודרניות,
"כגון קפיטליזם בצורתו המודרנית, פאשיזם וקומוניזם,
יתפסו כניסויים פרימיטיביים,
ניסיונות התאמתה של החברה המודרנית לשיטות מודרניות
אז, קודם כל, אנחנו צריכים לקחת צעד אחד אחורה, ולשאול את עצמינו שאלה:
מהי המטרה של ממשלות?
מה באמת רלוונטי לשלמות ולזרימה של חברה?
אם מפרקים את שרשראות ההתניה, לגבי כל מה שחונכתם
בנוגע לממשלות, אשר מכילים
כוח, חוקים, כסף, תקציבים, פוליטיקאים, בטחון, ומה שנקרא "בחירות דמוקרטיות",
אתם מבינים שארגון חברתי הוא הרבה יותר פשוט
הוא יכול להיות כל כך הרבה יותר מפושט, ולייצר באופן משמעותי פחות לחץ ודאגות
ממשלה צריכה להיות, בפשטות, תהליך, אם תרצו, הממורכזת
סביב מה שחיוני לקיום החברה ואיכות החיים של האוכלוסיה האנושית
בניסוח פשוט, זה יהיה: ניהול משאבים וסביבה,
הייצור וההפצה של טובין,
יחד עם מערכת של קבלת החלטות, מחקר והמצאות
זה הכל, באמת
חברה היא, כפי שכבר אמרתי קודם, המצאה טכנולוגית
ולכן ההתייחסות שלנו למה שנקרא "ממשלה", צריכה להיות מדעית לחלוטין
בכל הנוגע לשני הרכיבים הראשונים, כבר השגנו זאת
עם תוכנת מאגר הנתונים המרכזית
זוהי, שוב, מערכת חישה אוטונומית בפריסה עולמיות
עם חיישנים סביבתיים בכל האיזורים הרלוונטיים בפלנטה
המנטרים ומייצרים משוב אלקטרוני תעשייתי
לגבי משאבים ופעולות ייצור והפצה
אני יודע שכל זה נשמע כביר ו'מדע-בדיוני', אבל ניתן לעשות זאת
זה כבר נעשה כל יום בדרכים מנותקות. זה פשוט לא מוחל בסדר-גודל רחב יותר
אז, עם שני הנושאים הראשונים מכוסים,
אנחנו נשארים עם מחקר, תרומה לחברה והחלטות
כשאנחנו סוף סוף מבינים, שכל מה שקשור בתפקוד חברתי
הוא תהליך טכני, אנחנו רואים שיש מעט מאוד סיבות לסובייקטיביות פוליטית
בפתרון בעיות
שכן ההבנה הטכנית שלנו עכשיו יכולה להגיע לרוב המסקנות הללו, תוך שימוש בשיטה המדעית
היא מבוססת כמובן על מידע
אם אדם קורא עמוד אחד בספר, וסוגר אותו
הוא או היא יכולים בקלות לגבש דעה על הספר בכללותו
אם אדם אחר קורא את כל הספר, הוא גם יכול לגבש דעה עליו
את הדעה של מי תעריכו יותר?
זה שקרא את כל הספר, או זה שקרא רק עמוד אחד?
במילים אחרות, ככל שיש יותר מידע שנלקח בחשבון בתהליך קבלת ההחלטות
כך יהיו ההחלטות מדויקות יותר
כפי שקודם ראינו, מחשבים יכולים כיום לגשת
לטריליון ביטים של אינפורמציה בשנייה, לאורך מסדי נתונים נרחבים
בשל המגבלות של ציוד החישה וההקלטה של הגוף והשכל שלנו
שום אדם או קבוצה, לא יכולים לדעת את כל מה שיש לדעת בעולם הזה
החושים שלנו הם בעלי טווח מוגבל,
העיניים שלנו יכולות לראות רק שבריר מטווח השדה האלקטרומגנטי
לכן, שוב, זה רק הגיוני להתחיל האצלת- סמכויות בתהליכי קבלת החלטות
בתהליכים טכניים באופן ספציפי, למחשבים, לקבלת הערכה ופלט יעיל
אין להם המגבלות שיש לנו. אלה כלים שייצרנו
שוב, כבר הראינו שזה אפשרי לגבי ניהול משאבים,
ייצור והפצה
אז עכשיו אנחנו יכולים להתחיל לחקור את מה שנקרא "תהליכי אינפורמציה"
זוהי נקודה די מורכבת, והיא נמצאת בתחום מה שנקרא "אינטליגנציה מלאכותית"
או, מכונות המתוכנתות להריץ תהליכים המחקים
את תהליכי החשיבה האנושית
אינטליגנציה מלאכותית היא תחום הסובל מכמה הנחות-יסוד טפשיות ביותר כיום
כאשר הרווחת ביניהן, כמובן, היא זו המוצגת בסרטים שבהם המכונות האינטליגנטיות
באופן בלתי נמנע מחליטות להשתלט על האנושות, או איזושהי דעה קדומה של טינה
[קטע וידיאו מסיום הסרט "אני-רובוט"]
"השלטון האובדני של המין האנושי הגיע סוף-סוף לקיצו"
"זוהית בתור סכנה, האם תציית?"
"אתה יכול לנשק לי את התחת, פרצוף מתכת!"
למעשה, הייתי אומר שנראה כי מדע בדיוני יוצא באופן בלעדי בכדי להראות שהעולם
הופך להיות מובס ע"י מכונות, ובני האדם הופכים לעבדים
במילותיו של ארתור ס. קלארק:
"הרעיון הרווח המטופח ע"י קומיקס והצורות הזולות יותר של מדע בדיוני,
"שמכונות אינליגנטיות צריכות להיות ישויות זדוניות, עוינות כלפי בני אדם,
"הוא כל כך מגוכח, שהוא בקושי מצדיק בזבוז כל אנרגיה כדי להפריח אותו
"אני כמעט מתפתה לטעון שרק מכונות חסרות-בינה יכולות להיות כאלו
"אלה המדמיינים מכונות כאוייבים פעילים- בסה"כ משליכים
"את העוינות שלהם עצמם
ככל שהאינטליגנציה גבוהה יותר," כך גדלה מידת שיתוף הפעולה
"אם אי-פעם תהיה מלחמה בין בני אדם למכונות, זה יהיה קל לנחש מי התחיל אותה..."
המניע הוא לייצר מסד-נתונים פעיל של אינפורמציה
המכיל את כל הידע הטכני המוכר
החל במאפיינים, הצירופים והיישומים
של כל יסוד בטבלאת היסודות
עד, אפילו, ההיסטוריה השלמה של המצאות טכנולוגיות
מערכת של הקשרים כמובן תצטרך להיות מיוצרת בקוד תוכנה, כדי לאפשר דבר כזה
אך יש פרויקטים רבים שעובדים על דברים כאלו ברגע זה
מחשבה, היא אכן תהליך טכני. וברגע שמתהווים ישומים
אשר יכולים לשלב מספר דיסציפלינות, תהיה בהישג ידינו
תוכנת מאגר נתונים מדהימה, שנוכל לתקשר איתה, ולקבל משוב ממנה
היא כנראה תתקיים בצורה של אתר אינטרנט פשוט
אתם תעלו בעיה או שאלה עבור מאגר הנתונים
ואתם תקבלו את המשוב הכי איכותי שניתן
בהתבסס על מצב הידע הנוכחי באותה נקודת זמן
באותו אופן שמשתמשים במחשבון, רק שלמחשבון החדש הזה
תהיה מערכת-הקשרים חזקה, ומאגר-ידע נרחב
שלא רק יכול להבין ולחשב מתמטיקה, הוא יכול לשלב פיסיקה, ביולוגיה
ותחומים אחרים, אל תוך מודעות מאוחדת ומרוכזת
נגיד למשל שיש לי רעיון לגבי אווירונאוטיקה, אני אכניס את את התרשימים שלי
בשפה שהמכונה תוכנתה להבין
המכונה תגיד: "בליפ! אתה יודע מה, המחקר על זה כבר נעשה,
"אין לנו את החומרים לזה..." בעודה בודקת את מאגר הנתונים
"היעילות של זה היא לא יישימה, בגלל התנגדות הרוח והמקדם הזה והזה, וכו'.."
הבנתם את הנקודה
ואם זה נשמע כמו מדע-בדיוני, תהיו בטוחים שהפנטגון האמריקאי
קרוב לוודאי שכבר יש לו מאגר-נתונים מקושר דומה, ותוכנות לקבלת החלטות
המשמשות לייצור אסטרטגיות מלחמה
זה חשוב לציין שבעולם כיום, אנחנו רואים את ההשתתפות שלנו במערכת הממשלתית
בתור המטלה של בחירת אישיויות מגוונות לעמדות כוח
מטלה זו עבר זמנה. בכלכלה מבוססת משאבים עולמית,
התעשיות והממשלות שלנו משולבות אל תוך מערכת קיברנטית
אשר מכילה מאגר נתונים ממוחשב הפותר בעיות מורכבות
עם חיישני תצפית בפריסה עולמית נרחבת. שוב, זה מאוד פשוט
הרעיון המסורתי של פוליטיקה, בחירות וכדומה, נעדר כל בסיס של רלוונטיות
ובעוד הרעיון הזה מפחיד הרבה אנשים בעלי תפישות מסורתיות
יש לחזור ולהדגיש, שהבעיות שלנו בחיים הן טכניות
ורלוונטיות אך ורק לאנושות בשלמותה
אנחנו לא רוצים לבחור אנשים, אנחנו רוצים לבחור רעיונות
זו תהיה דמוקרטיה אמיתית
כאשר טכנולוגיה מאפשרת לכל אדם לתרום בצורה מאורגנת
כמובן, השתתפות כזו בכל חברה, תחייב את ההבנה
,של איך חברה עובדת מבחינה טכנית. ואז, באופן בונה, להציע רעיונות
או המצאות שניתן ליישם, לייצר או לשנות
כרגע זה מזמן אבד. למעט מאוד אנשים יש איזשהו מושג איך כל דבר שהוא עובד
הדברים הללו פשוט עוברים ביניהם, אין להם שום מושג מה מתרחש
אנשים לא יכולים לתרום לשום דבר, מבלי להבין
מה מרכיב את הדבר לו הם רוצים לתרום
זה משהו שממשלות יודעות כבר מזה זמן רב
וזו הסיבה שקל לזהות תהליכים ההופכים אנשים לטיפשים-במכוון, בכל העולם
אז, ככל הנוגע להתממשקות, קודם כל אדם יתקשר עם מאגר-נתונים
אשר זמין לכולם, ויוכל להזין אליו את ההצעות שלהם
אז, מאגר המידע, עם מצבורי המידע ההיסטורי שלו
ושילוב מידע, ינתח את הרעיון
עבור יציבות מדעית, יחד עם ייעול שימוש החומרים הנדרשים
אם הוא יישים, בהתבסס על הבנות וזמינויות נוכחיות
שוב, זה מאוחד
אם ההצעה מתקבלת באופן ראשוני ע"י מאגר המידע המרכזי
אחרי הצלבתו לצורך ווידוא שהיציבות שלו אכן מעשית
הוא אז יוכנס באופן מיידי לייצור
שזה יהיה המקרה עבור המצאה רצויה, או, שהוא יועבר
לקבוצה מתחלפת של צוותים בין-תחומיים, אשר מפקחים על היישום
של ההצעות החדשות, ומכוונים אותם אל תוך המערכת החברתית
אלה בסה"כ טכנאים המתחזקים את המערכת
באופן זהה לאיך שאנשים מתחזקים דברים היום
האדם או הקבוצה שהציגו את הרעיון הנידון
יוזמנו אז להשתתף, ואם יבחרו- להפוך לחלק מהצוות
הבין-תחומי הרלוונטי לרעיון הזה, במידה וירצו בזאת
הצוותים הבין-תחומיים הללו הם קבוצות של טכנאים המפקחים על המערכת
וגם מכוונים פרויקטי-מחקר להמשך צמיחה, יעילות והתפתחות חברתית
הם יעשו מחקר בתחומים מדעיים הרלוונטיים לתפקוד החברה
בגרסא היעילה ביותר של המערכת הזו, אני חושב שזה יהיה בטוח לנבא
שלא יותר מ-5% מאוכלוסיית העולם תידרש בכדי להריץ את הפעילות הזו
ככל שהיכולות והטכניקות שלנו יהפכו יעילות ועוצמתיות
כך המספר הזה ירד
ואתם יודעים, אני חושב שזה חשוב לציין, אנשים רבים
קוראים יותר מידי מדע-בדיוני. הם לוקחים ספרים
כמו "עולם חדש מופלא" ו"1984" קצת יותר מידי ברצינות
והם רואים משהו כזה כריכוזיות פנטסטית של כוח, בצורה זו או אחרת
אבל אתם חייבים להבין, אנחנו מסירים את המנגנון
תראו, אנחנו צריכים לזכור שאנחנו מפקידים את החיים שלנו בידי מדע וטכנולוגיה
בכל יום שעובר. ובידי האנשים שעובדים עם הטכנולוגיה הזו
אם יש לכם בעיה עם המכונית שלכם, אתם לא לוקחים הצבעה מהשכנים שלכם
עבור הפתרון. אתם הולכים למישהו שעובד בתחום המסויים הזה,
שיודע מה הוא עושה. שיש לו הכשרה מתאימה
זה סוג החשיבה שאנחנו צריכים להתחיל לאמץ
לפחד משחיתות מסורתית יש מעט מאוד בסיס
שכן אין תועלת ממנה
הצוותים הבין-תחומיים אינם מקבלים תגמול בשום צורה
הרווח שלהם הוא למעשה הפירות של החברה בשלמותה
והם תורמים כי זה משרת הכי טוב את המניעים שלהם
כפי שכל אחד יכול לתרום
טובה אישית נהיית משולבת עם טובת החברה, הם הופכים להיות אחד
בכדי לעזור לעצמך עליך לעזור לחברה באופן מפורש. הכל הוא לטובת הכלל
למעשה אני מאמין שההישרדות שלנו כמין, היא תלויה לחלוטין בתפישת עולם זו
יתר על כן, הצוותים הללו לא יהיו קבועים, אלא יתחלפו כל הזמן
בהתבסס על מי שרוצה להשתתף, מי שרוצה לתרום לכל תחום
בדיבור מופשט, זו תהיה "דמוקרטיה אמיתי" הלא כן?
הצבעה שרירותית עבוד פוליטיקאים מוחלפת ע"י בחינה הגיונית
של רעיונות, בהתבסס על הצדקה חברתית, כאשר היוצרים מוזמנים פנימה כדי לעזור
לא עוד "אני אוריד מיסים!".. .."הנה מגיע שינוי"..
אתם יודעים.. כל השטויות הללו שאנו מתמודדים איתם כיום
בכלכלה מבוססת משאבים, כפי שאמרתי, השתתפות פתוחה לכולם
שוב, כי כל הנושאים בסופו של דבר מוכרים כטכניים,
ואני אמשיך לקדוח לכם זאת פנימה. הרמה שבה אדם יכול לתרום
מבוססת על רמת החינוך של אותו בנאדם, ויכולתו ליצור, ולפתור בעיות
זו הסיבה שחינוך מורחב הוא קריטי
בחברה כיום, אנו נמצא כי בעקרון, הציבור נשמר מוסח-דעת ובלתי-מיודע
אני שונא להגיד את זה, אך זו הדרך בה ממשלות שומרות על השליטה שלהן
אם תעברו על ההיסטוריה, אתם תגלו כי כוח משומר ע"י בורות
בכלכלה מבוססת משאבים, המטרה של מערכת החינוך
הוא לייצר את בני האדם האינטליגנטים והמודעים ביותר שניתן
מדוע? כי אז כל אחד הופך להיות תורם
מה שמשפר את התפתחות החברתית שלנו כמכלול
ומשפר את החיים של כולם. אינטליגנציה לא תהיה עוד איום לממסד
כי כבר אין דבר כזה ממסד-כוח
לא יהיו הגבלות תקציביות או אג'נדות בלתי מוסריות לעיכוב-קידמה
כמו כן, לאנשים תהיה נטיה להיות בעלי ידע ויכולות מגוונות, ולא "מתמחים"
התמחות היא מגבלה. המערכת הכספית מעודדת התמחות
כצורה של הפצת העסקה לצורך הכנסה. זה די מובנה מבפנים, וזהו מעצור אדיר
אני חושב שבאקמינסטר פולר ניסח זאת די טוב:
"הכשלונות שלנו הן תוצאה של גורמים רבים, אבל אולי אחד החשובים ביותר
"הוא העובדה שהחברה פועלת על סמך התיאוריה שהתמחות היא המפתח להצלחה
"ללא ההבנה שהתמחות שוללת חשיבה מערכתית
"זה אומר שהיתרונות הטכנו-אקונומיים, אשר פוטנציאלית ניתנים לשילוב,
"אינם מובנים באופן מערכתי, וכך אינם מתממשים"
במילים אחרות, אנשים צריכים חינוך רחב. לא חינוך מזוקק ומבודד,
זה מוביל לחשיבה מנותקת
אז, כדי לסכם את החלק הזה: מי עושה את ההחלטות בכלכלה מבוססת משאבים?
למעשה אף אחד לא. להחלטות מגיעים
עצם המשפט, לשאול את השאלה: "מי עושה את ההחלטות?"
הוא מחוסר כל הגיון. זה לא "מי עושה החלטות"
אלא "באיזו שיטה מגיעים להחלטות?"
השאלה 'מי עושה החלטות' הוא תוצר של דעה קדומה שאנחנו רקחנו
בשל הפחדים שלנו אחד מהשני בקבוצות, שאינם מעוגנים ברציונאליות
שממשיכים להיאבק על כוח, עבור רווח כספי
תוך שימוש במערכת הכספית ככלי, כדי להמשיך לשמר שליטה
בכלכלה מבוססת משאבים, מגיעים אל החלטות תוך שימוש בשיטה המדעית
בשימוש במחשבים שנותנים משוב בזמן-אמת מהסביבה
ותוכנת מאגר המידע המרכזית, בצירוף מאגר הידע המרכזי
שמכיל את כל המידע הטכני, ומתוחזק, ע"י קבוצות בין-תחומיות מתחלפות
העוסקים בתחומים מסויימים של החברה, שבעקרון, עדיין לא ניתן להפוך לאוטומטיים
המטרה היא להגביר קבלת-החלטות אובייקטיבית ככל הניתן
וכשאנחנו מבינים שהבעיות שלנו בחיים הן טכניות
היתרונות שבגישה זו הם חסרי-תקדים. אנשים רואים את זה ואומרים:
אוו, זה יותר מידי אידיאליסטי... לא. זה אך ורק פרקטיות
בסוף, הרלוונטיות היחידה למה שנקרא 'ממשלה', היא:
1) הייצור והפצה של טובין ושירותים אשר זמינים לכל
2) פרויקטי מחקר ומערכות חינוך להרחבת הידע,
ההבנות ויכולות היישום
3) ניטור מתמיד על משאבי כדוה"א והאטמוספירה עבור משוב
ובעיות סביבתיות אפשריות
המאפשרים לנו להשיב ולקיים סביבה נקייה ובת קיימא
וכמובן, מבלי הבזבוז האנרגיה והמשאבים שביציאה למלחמה
כל 5 או 6 שנים, ועוד תכונות של המערכת הכספית
בואו נבחן את האיומים האמיתיים על אנושות
מהם האיומים האמיתיים על האנושות? רעידות אדמה ואסטרואידים, מחלות,
נושאים סביבתיים שאין לנו שליטה עליהם עדיין. אבל, לבסוף דרך מדע וטכנולוגיה
אני מאמין שנוכל. הבעיות האמיתיות היחידות בחיים, הן הבעיות
המשותפות לכל בני האדם
[מחיאות כפיים]
ערים וסגנונות חיים: בקטע הזה, אנחנו אנחנו הולכים להרחיב על התכונות
של כלכלה מבוססת משאבים, העוסק באחת ההמצאות החברתיות הבסיסיות ביותר שלנו
העיר. באופן ממוקד, העיר העגולה של פרויקט ונוס
אנחנו גם נדון באיך שסגנון החיים של אנשים בכלכלה מבוססת משאבים
עשוי להיראות, לרוב עם מטרות וערכים שונים באופן משמעותי ממה שאנחנו רואים היום
מיקוד ספציפי של פרויקט ונוס וז'אק פרסקו היה האופטימיזציה
של "מערכות העיר" עצמן. שכמובן, מתייחסת לכל מה שכבר תיארנו
להלן סקירת ווידיאו קצרה של כמה מרעיונותיו של ז'אק פרסקו, בהיבט הזה:
-פרויקט ונוס-
חברה ללא חזון של מה העתיד יכול להיות
נידונה לחזור על טעויות העבר, שוב ושוב
סרטון קצר זה ייציג חזון שתוכנן להימנע מטעויות קודמות
חזון זה של יעילות, קיימות, ותכנון אינטליגנטי
יכול להוביל אותנו אל עולם של פוטנציאל אנושי אינסופי
-לעצב את העתיד-
חזון זה יכול להוות תיאור-מקרה של מה שהעולם יכול להיות, בעידן הקיברנטי שלנו
מדע וטכנולוגיה יכולים להיות בשימוש לשיפור המצב האנושי
ולשיקום ושימור הסביבה
חזון זה משמש דוגמא ליישום האינטליגנטי של גישה מערכתית
בעוד אנשים מסויימים תומכים בשיקום של הערים הישנות
המאמצים הללו לוקים בחסר, מבחינת הפוטנציאל של טכנולוגיה מודרנית
התאמות של ערים קיימות, פשוט מעכב את הבעיות הבלתי נמנעות
זה למעשה הרבה יותר קל בטווח הארוך לבנות ערים חדשות מן היסודות
מאשר לשקם ולקיים את הישנות
גישה מערכתית לעיר מצריכה תכנון כוללני
כדי להשיג רמת חיים גבוהה לתושבים
הסידור המעגלי מאפשר את השימוש המחוכם ביותר
במשאבים זמינים וטכניקות בנייה
ובתצרוכת אנרגיה מינימלית
ההיקף החיצוני יהיה חלק מאיזור הפנאי
עם מגרשי גולף, ומסלולי הליכה ואופניים, ושאר פעילויות חוץ
בתוך איזור זה, תעלת מים מקיפה חגורת חקלאות
עם חקלאות פנים וחוץ
כשממשיכים אל עבר מרכז העיר, 8 איזורים ירוקים
מספקים מקורות אנרגיה נקיים ומתחדשים
בשימוש ברוח, שמש ורכזי-חום
איזור המגורים יכיל נופים מיוחדים, אגמים ונחלים מתפתלים
מגוון רחב של מבני מגורים ובתים בעיצובים יצירתיים וחדשניים
יספקו אופציות רבות למתגוררים
שיטות חדשניות ויצירתיות של בנייה-מרובה מהירה
של מערכות מגורים, יזריקו חומרי-עיצוב אל תוך תבניות
אשר "יבליטו" את הצורה כלפי מעלה
במקרים מסויימים, מספר יחידות-דיור יוכלו להיווצר כהבלטות-ממושכות
אשר אז יופרדו ליחידות נפרדות
הדירות הן קלות-משקל, וחזקות ביותר
כל המגורים מעוצבים כיחידות דיור שמקיימות את עצמן
המשטחים החיצונים של המבנים האלו, משמשים כגנרטורים פוטו-וולטאיים
הממירים קרינה סולארית ישירות לחשמל
לצרכי חימום, קירור, וצרכים אחרים
אפקט ה"טרמוקאפל" (ניצול הפרשי-טמפרטורות)
ינוצל גם הוא ליצירת אנרגיה
הבתים היחידניים הללו הם תוצר-אוטומטי, ובאופן יחסי הם
חופשיים מצרכי תחזוקה, עמידים באש, וחסינים למזג-אוויר
עם סוג כזה של בנייה, יהיה נזק מזערי
משטפונות, רעידות-אדמה, והוריקנים
הקליפה הדקה שלהם תהיה ניתנת לייצור המוני באופן יעיל, עם מעט מגבלות סביבתיות
לצד מבני המגורים, נמצאים מרכזי המדע והמחקר
8 הכיפות הסובבות את הכיפה המרכזית, מכילות את
מרכזי האומנות, המוסיקה, המיצגים, הבידור ומרכזי הכנסים...
הכיפה המרכזית מכילה בתי-ספר, מרכזי עזרה והגישה, רשתות תקשורת,
היא גם הליבה של רוב שירותי התחבורה
אשר מעבירים אנשים ע"י "כלי-העברה", הנעים אופקית, אנכית, וסיבובית, לכל מקום בעיר
זה ממזער את תנועת הרכבים, למעט רכבי-חרום
תחבורה בינעירונית, תהיה ב'מונורייל' או 'מאג-לב'
(רכבות המרחפות על פס-מגנט ו/או בתוך תעלות-ואקום)
מערכות מחזור פסולת ושאר שירותים הם מתחת לעיר
התוכנית תעשה שימוש במיטב הטכנולוגיות הנקיות
בהרמוניה עם הסביבה
הכיפה המרכזית מכילה גם את המרכב הקיברנטי
המשמש בתור ה"מוח" ומערכת-העצבים של העיר כולה
הוא אולי יקרין תמונה תלת-מימדית של כדור הארץ, בשימוש במערכות תקשורת לוויניות
המספקות מידע על מזג-אוויר, חקלאות
תחבורה ותפקוד כללי
מערכת קיברנטית זו, תשתמש בחיישנים סביבתיים
על מנת לעזור לשימור כלכלה עם עומסים מאוזנים
אשר נמנעת מעודפים ומחסורים
לדוגמא: בחגורת החקלאות, גששים אלקטרוניים, מנטרים ומקיימים
את מאגר המיים, תנאי האדמה, חומרי הזנה חקלאיים, ועוד...
שיטה זו של משוב אלקטרוני, ניתנת לישום עבור כלל מערכת העיר
עם מחשבים אשר מסוגלים כבר עכשיו לעבד טריליונים של ביטים של מידע בשנייה
הם הכרחיים לצורך "הגעה" להחלטות יותר מתאימות של ניהול הערים
יישוב האוקיינוסים, הוא אחד הגבולות הסופיים שנותרו בכדור הארץ
"ערי-אוקיינוס" נרחבות יתפתחו בתור איים-מלאכותיים
מבנים צפים, מצפים תת-ימיים, ועוד
מבני-ים גדולים אלו, יתוכננו לחקירת העושר הבלתי-נגוע יחסית
של האוקיינוסים, ויספקו חקלאות-ים משופרת, מיים טריים, אנרגיה וחציבה...
הם גם יכולים לספק עושר בלתי-נדלה של תרופות,
כימיקלים, דשנים, מינרלים, ואנרגיות אחרות
ערי-אוקיינוס יהיו עמידות לרעשי-אדמה
ויורידו בהרבה מלחצי האוכלוסיה היבשתית
כיפות צפות שלא מסוגלות לשקוע יספקו מגורים עבור אלה המעדיפים
מגורים מיוחדים מחוץ ליבשה או על איים
באירועים של מזג-אוויר קיצוני, ניתן בקלות לגרור אותם אל היבשה
ו"לעגון" ולחבר אותם למבני-תמיכה עיליים
חקלאות-ים וחוות-ים, ישומשו להרביית דגים
וצורות אחרות של חיות-ים, כדי לעזור לספק צרכיי תזונה
מאחזים ימיים אלו מעוצבים בתור
חלקים משולבים ובלתי-מזהמים של מערכת האוקיינוס
סביבה בת-קיום ניתנת להשגה דרך השילוב של טכנולוגיה,
קיברנטיקה, המיושמת לצורכי האדם והסביבה
כדי להבטיח, להגן ולעודד עתיד יותר אנושי
בניתוח הסופי, אנחנו מין אחד, ואנחנו חולקים כוכב אחד
(מודלים, עיצובים צילום ותסריט- ז'ק פרסקו ורוקסאן מאדואז)
טוב, ממשיכים הלאה
הייתי רוצה לדבר על "סגנונות חיים"
לגבי אורח-חיים, זה חשוב לציין שבמערכת הנוכחית שלנו
המשפחה המסורתית מפורקת
כאשר שני ההורים צריכים לעבוד כדי לשרוד
כלכלה כספית חותרת תחת לכידות משפחתית וטיפול בילדים
הלחץ תמיד גבוה מאוד, עם תשלומי בריאות, ביטוח, עלויות חינוך,
חוסר-בטחון תעסוקתי, ועלויות מחייה באופן כללי
ב"כלכלה מבוססת משאבים" שלמות המשפחה תוחזר
נכון לעכשיו, ערכי התרבות של החברה כמכלול, עוברים שינויים עמוקים ביותר
כאשר נתעלה מעבר למערכת הכספית, לעולם שעובד ביחד
כדי לייצר שפע, בשיטות בנות קיום ארוך-טווח
עבור כל האזרחים של כדור בארץ
נוכל להקדיש יותר זמן לפעילויות שחשובות לנו
שכן מידת החופש האנושי תהיה לא דומה לשום דבר שאנחנו מכירים כיום
שלא לציין שהמניעים שלנו ישתנו באופן קיצוני
מ"לקיחה" ל"נתינה" לחברה
זה מה שיתוגמל
עכשיו, אחד השינויים היותר מעמיקים
בערכים ואורח-חיים
יהיה באיך שאנשים חושבים על "רכוש"
ואני יודע שזו נקודה רגישה
ברוב העולם כיום, רכוש הוא רעיון עם המון כוח
כאשר לרוב, אנשים משייכים את הסטטוס החברתי שלהם למה שבבעלותם
כפי שציינו קודם, המערכת הכספית דורשת "צריכה מחזורית" כדי לתפקד
זה באופן טבעי מוביל לצורך לעשות
מניפולציה לאנשים שיחשבו שהם צריכים מוצר או שירות מסויים
עם הטקטיקות העוצמתיות של פרסום מודרני
רבים בעולם תומכים במערכת-ערכים מלאכותית וחומרנית,
שכוללת רצון ביותר ויותר טובין ושירותים,
לרוב ללא קשר לצורך או שימוש
ההשפעה הזו לא תתקיים עוד
אין עוד שום סיבה עבורנו לתמרן אחד את השני
(קריאה מקהל: "קומוניזם!!!")
שלא לציין שבכלכלה מבוססת-משאבים אין סיבה ל"רכוש"
ואתם יודעים, אתם יכולים לזרוק "תוויות" על המערכת הזו בהתייחס לרעיונות חברתיים שהתקיימו בעבר
אבל עד שאתם נוגעים ב"הגיון"
שממנו רעיונות אלו הגיעו
עד שאתם מתבוננים בקו המחשבה,
ההגעה למסקנות,
על בסיס מקורות אינטלקטואליים מתהווים ומוחשיים
אז אין שום סיבה אפילו לחשוב שיש לזה איזשהו קשר עם שום דבר אחר
ממשיכים הלאה
בחזרה לנקודה שלי, אין שום סיבה לרכוש בכלכלה מבוססת משאבים
"רכוש" הוא תוצר של "מחסור"
אנשים שעבדו מאוד קשה ליצור או להשיג מוצר או משאב
"הגנו" עליו, כי היה לו ערך בהתחשב בעבודה שנדרשה
יחד עם המחסור של המשאבים
"רכוש" הוא איננו רעיון "אמריקאי" או "קפיטליסטי"
זוהי פרספקטיבה שכלית פרימיטיבית
אשר נוצרה מדורות של מחסור
אנשים קובעים בעלות
כי זו פשוט צורה חוקית של הגנה
למעשה, זו צורה של "הגבלה נשלטת"
בגישה מערכתית שנועדה לייצר יעילות ושפע
ללא הצורך בכסף, הרעיון של בעלות הופך להיות לחלוטין בלתי-רלוונטי
ומאוד בלתי-פרקטי
במערכת החדשה הזו לאף אחד אין בעלות על כלום
במקום זאת, לכולם יש גישה להכל
בעלות היא מעמסה אדירה!
לא עוד תצטרכו לחיות במקום אחד:
אתם יכולים לטייל בעולם כל הזמן, כאשר אתם מקבלים את מה שאתם צריכים בדרך
כל מה שצריך ניתן להשגה ללא הגבלה
אנחנו צוברים דברים בתרבות הנוכחית שלנו
יש לנו בתים ודירות מלאים בזבל
שאחנו מפחדים להיפטר ממנו, כי אנחנו יודעים שיש לו איזשהו ערך כספי
ושוב, אין שום סיבה לניצול במערכת כזו, כי אין שום תועלת מכך
אינך יכול לגנוב משהו שלא שייך לאף אחד, ואתה בטח שלא יכול למכור אותו
במערכת הזו, ללא הצורך בכסף, הרעיון של 'בעלות' הופך להיות לא רלוונטי
זו מערכת משותפת
במודל הזה, מבנה העיר, או למעשה כלל העולם,
הוא באמת הבית שלך
אם אתה צריך מכונית מסיבה כלשהי, מכונית מפונה לשימושך
כשאתה מגיע לייעדך, מערכת ניתוב לווינית
שדרך אגב יש לנו כיום- אנחנו יכולים להניע מכוניות בעזרת לווינים-
המכונית אוטומטית תתפנה עבורך, ואז תתפנה לאחרים אחרי שסיימת
בניגוד לישיבה באיזה חניון
למשך 80% בערך מזמן חיי המכונית
זה מה שאנחנו עושים, אנחנו מבזבזים כל-כך הרבה משאבים
וכל כך הרבה מרחב
עם הרעיון הפרימיטיבי הזה של בעלות אישית
אם להרכיב מזה משפט: "משאבי כדוה"א הופכים למורשת המשותפת לכלל האנושות"
[מחיאות כפיים]
חשוב לציין, כפי שזיהינו קודם,
שבחברה כיום הצורך ברכוש מייצר כפילויות של מוצרים חופפים,
התיישנות מתוכננת ופסולת מיותרת
ישנם אנשים רבים כיום המבקרים את מה שדיברנו עליו
מבלי לתת שום התייחסות לכמה שהממסד הנוכחי באמת חולה
זה יהיה הרבה יותר אינטליגנטי,
הרבה יותר הגיוני, והרבה יותר אחראי
ו"מעשי", לייצר מערכת עולמית משותפת
שכן היא תוריד באופן דרמטי את כמות הפסולת המיותרת, ותעלה את היעילות והמרחב הפנוי,
באופן מעריכי, בהשוואה למה שאנחנו עושים היום
וזה מוביל אותנו למקטע האחרון שלנו, חלק 4: המעבר
למרבה הצער,
ללא תלות בכמה הגיוני
וברור מאליו יכול להיות רעיון מסוים
הציבור כיום מחזיק, בד"כ,
פחד עצום מכל צורה של שינוי חברתי
זאת רבות הודות לתעמולה והחדרת הרעיונות השיטתית, אשר נכפית עלינו
בידי הממסדים בעלי הכוח, אשר כמובן מעדיפים לשמר את כוחם
למעשה, אלו אינן ההבנות הטכניות והיישום של ההיבטים הפיסיים
שמרכיבים "כלכלה מבוססת משאבים"
שמהווים את הבעייה
מה שאנחנו מתארים הוא בסה"כ היישום המעשי של שיטות מוכרות
ואפילו אם לא יכולנו לעשות חלק מהדברים כרגע
זהו ה"הגיון" שחשוב כאן. זו ה"שיטה" שאנחנו צריכים לעשות בה שימוש
ואני מקווה שכולם כאן מבינים זאת לעומק
הבעיה היא למעשה הערכים התרבותיים הנוגדים של החברה
זה מה שעומד בדרך. דפוסי המחשבה המוטמעים וטבעה הבלתי-מיודע של התרבות המוכתבת
זהו ההיבט הקשה ביותר לקחת בחשבון כשמדברים על לעבור מנקודה א', לנקודה ב'
וכאן "תנועת צייטגייסט",
ארגון שאני עובד איתו, נכנס לתמונה
אנחנו הזרועה התקשורתית והאקטיביסטית של "פרוייקט ונוס"
אנו כאן כדי להפיץ מידע סטטיסטי, והזדהויות עם ערכים חברתיים חיוביים
מתוך תקווה להביא אנשים אל תוך מודעות
של האפשרויות החיוביות ביותר שהעתיד יכול להכיל
ברגע שההבנות הללו יתבהרו במלואן
אני באמת מאמין שרוב האנשים לעולם לא יוכלו להסתכל על העולם כיום באותו אופן
והבעיות שאנחנו מוצאים רוווחות כיום
יהפכו להיות פשוט בלתי-מקובלות
מה שיעודד שינוי
הייתי רוצה לציין במהירות שהמונח "צייטגייסט"
מוגדר כ:"האקלים האינטלקטואלי המוסרי-חברתי הכללי של תקופה"
המושג "תנועה", מאוד בפשטות, מעיד על הנעה או שינוי
"תנועת צייטגייסט" היא,
על-כן, ארגון המדרבן שינוי באקלים התרבותי והמוסרי השולט של התקופה
באופן פרטני, עבור ערכים ומנהגים שישרתו טוב יותר את איכות החיים של כלל האנושות
ללא קשר לגזע, דת, אמונה, או כל צורה אחרת של מעמד חברתי מומצא
אנחנו למעשה, שוב, הזרוע החינוכית של "פרוייקט ונוס" של ז'אק פרסקו
העובדים לאחד את העולם, בכיוון המשותף הזה
כיום (2009) יש לנו בערך 360,000 חברים הפועלים ביותר מ-100 סניפים אזוריים
בערך ב-200 מדינות
שזה די טוב בהתחשב בכך שהתנועה קיימת בערך 9 או 10 חודשים
(הקהל מריע)
הרעיון המרכזי שלנו, למעשה, הוא
התעסקות במה שאני הייתי מכנה
"תרפיה חברתית"
המציאות שכמעט שלא דנים בה היא שבני-אדם נתונים להתנייה חברתית באופן חזק
ואם הייתה לנו חברה כזו "מחר", רוב האנשים היו נותרים מבולבלים
זה יהיה כמו לקחת יליד מג'ונגל האמזונאס, ולזרוק אותו בעיר ניו-יורק
בלי שום חינוך בכלל
ההתנהגות שלהם תהיה מבוססת על ערכים שאין להם שום רלוונטיות
בסביבה חדשה זו
למעשה, ואני יודע שזה ישמע כמו הצהרה מפוצצת
אבל: אתיקה, מוסר וערכים, הם רלוונטיים אך ורק במידה
שבה הסביבה החברתית נוטה לתמוך בהם או לא
לתנועת צייטגייסט יש מגוון פרויקטים בתהליכים
אנחנו עובדים לחנך אנשים מתוך תקווה לפרוץ אצלם פרספקטיבה חדשה
ויש לנו צוותים וסניפים, תוכניות רדיו, סרטים, מאמרים, ואירועים שנתיים לקידום הכיוון הזה
אנחנו גם לא מקבלים תרומות כלליות
ומספקים את כל החומר הקיים בחינם לציבור
אנחנו מבוזרים (ללא מרכז)
ועובדים הולוגראפית בצוותים והסניפים האיזוריים וצוותי הפרויקטים
אין לנו "משרדים", אין לנו "מנהיגים"
אני לא "מנהיג", אני כאן כמתקשר, ואני מנסה לעבוד בשוויוניות עם כל אחד אחר
למעשה, אני הייתי אומר שאנחנו היזמים
של מה שאנחנו קוראים לו "המעבר"
"אני מאמין שגנדי צדק: "עלינו להפוך להיות השינוי שאנו רוצים לראות בעולם"
[מחיאות כפיים]
המעבר בין "מערכת כספית" ל"כלכלה מבוססת משאבים" הוא דבר מורכב ביותר
כמובן, אני נשאל זאת כל הזמן. זו הסיבה שאני מעלה את זה
ולמרבה הצער, המשתנים הם מעבר ליכולת התצפית הנוכחית שלנו
הנושא המרכזי, אולם, הוא "מודעות"
אם תודעת הציבור תוכל להתרחב אל הבנת הפוטנציאל האדיר שהעתיד יכול להכיל
שבו עוני, מלחמה, 95% מכלל הפשע, יחד עם העבודות המחזוריות היומיומיות חסרות-המשמעות
יוכלו להיות מבוטלים
אז אני מרגיש שיהיה סיכוי טוב הרבה יותר
שיוכלו לשנות את הערכים שלהם בהתאם
ובעוד שקיימות השערות על תגובות רגרסיה שעלולות לצוץ
בעודנו עוברים מהמערכת הנוכחית לבאה
אני עכשיו אנסה לסכם נתיב מתקבל-על-הדעת, כפי שאני רואה אותו
טבע התעשייה למקסם רווחים ע"י הורדת עלויות קליטה והעסקה,
מציג נטיה חזקה למכניזציה של תעסוקה
מאז ה"שפל הגדול" (1929) זה היה המצב
הסיבה היחידה שאבטלה טכנולוגית לא עלתה בצורה עקבית
בצורה בינלאומית בטווח-הארוך, היא
שטכנולוגיה גם פישטה את הפתיחה של מגזרי תעסוקה חדשים
עם "תקופת התאמה" בין לבין, עבור הכשרת המועסקים
למעשה, השפל הגדול, שנוצר מהמון דברים
היווה גם תקופת התאמה של מכניזציה
היו יכולות חדשות שנלמדו ע"י אנשים שהיו מובטלים
בעוד התאימו עצמם לעלייה המהירה בדרישה למכניזציה באותה התקופה
אולם, קצב העליה של התפתחות טכנולוגית
נראה שתואם את "חוק מור", אם אתם מכירים אותו
וזה קשור לגדילה מעריכית של היכולת והמימדים של הטכנולוגיה
אנחנו הולכים ליישם זאת במובן רחב יותר
במילים אחרות, התאמות של יכולות חדשות לצרכי תעסוקה
שהם כמות הזמן שנדרש להסתגל למגזרי תעסוקה חדשים
יצטרכו להיות בקצב מתואם ליישומים של ההתקדמויות הטכנולוגיות
למשל, כיום, 95% מכוח העבודה האמריקאי עובד בתעשיית השירותים
לרוב כיום בישיבה מול מחשבים
אנשים היו צריכים ללמוד לעשות זאת, נכון?
יכולת תפעול מחשב היא למעשה דרישה לכל דבר שאנו עושים כיום
כך שיש תהליך למידה, וזה לוקח זמן
בכלליות, "תקופת התאמה" זו תצטרך להתגבר
באותו קצב של שינוי טכנולוגי
אין שום עדות לכך שזה קורה
התפתחויות טכנולוגיות משאירות את כוח העבודה האנושי מאחור
אני מאמין שהסיבה היחידה שמגזרי תעסוקה חדשים המשיכו להיווצר
כדי "להציל" את שוק העבודה האנושי בעוד כל מגזר מוחלף בידי מכונות,
היא בגלל שקצב השינוי של הטכנולוגיה לא היה כה דרמטי באותה תקופה
הוא לא האיץ מהר כפי שהוא מאיץ היום
הגוף והשכל האנושי, שלא ממש התפתח במשך אלפי שנים
נאלץ עכשיו להתחרות מול היצירה שלו עצמו
מכניזציה משאירה אותנו מאחור
במילים אחרות, אנחנו לא מסוגלים להתאים את עצמינו למהירות של יישומי מכניזציה
אולם, זהו רק צד אחד של המטבע
העלות של טכנולוגיית מחשבים, שהוא עמוד השדרה של מכניזציה,
גם היא עכשיו הופכת זולה באופן מעריכי
המחשבונים הראשונים שהיו בייצור המוני ב-1949, עלו $100
זה 736$ (בתאום לאינפלציה) כיום
מחשבון-כיס דיגיטלי חדש, ניתן לרכוש היום עבור דולר אחד או פחות, אם לא בחינם
הנה תרשים שנעשה ע"י ריי קורצוויל
שעושה מחקרים מבריקים בניתוח מגמות טכנולוגיות
המתייחס להתפתחות כוח המחשוב
ועלותו, לפי מיליוני פקודות בשנייה
ב-1990, היו לנו מיליון פקודות בשניה עבור $1000
10 שנים אחרי זה, זה היה 1000 מיליונים עבור $1000
10 שנים אח"כ זה היה מיליון מיליונים, ועד 2020
זה יהיה מיליארד מיליונים, בעלות של $1000
אם אנחנו מיישמים דפוס זה על טכנולוגיה בכללותה, דרך אגב,
זה בגדר השערה, אבל אנו אכן רואים שרוב הדברים
נעשים זולים יותר בהתבסס על יעילות הייצור
ואם אנחנו מיישמים דפוס זה, על כלל יישומי המצאות
זה אומר שזה רק עניין של זמן עד שהתאגידים
לא יוכלו עוד להצדיק "מחוייבויות מוסריות" שנועדו לקיים את המועסקים
לטובת שלמותה של המערכת
הפרשי עלויות בין לתת לבן אדם שכר מחייה
אל מול אוטומציה, יהיו דרמטיים מדי. זה יהיה זול מדי לעשות שימוש במכניזציה
כמובן, כלכלנים יתווכחו מול זה, ויטענו שיש אפקט של השתלשלות
ובגלל שעלות הייצור הופכת זולה באופן עקבי
גם מחיר הטובין ירד, ולכן כוח הרכישה הנדרש
של היחיד פוחת. היסטורית, יכול להיות שזה היה נכון
אני מניח שניתן לעשות הערכה על פי יעילות
אולם החלטה "מבוססת תחרותיות" זו תלויה לחלוטין
בגחמות היצרן. על כן, ישנה סתירה של מניעים
זכרו, הם מקבלים את המכונות, אז הם יכולים להוריד עלויות
אז הם יכולים לעשות יותר רווח ממבנה המחיר הנוכחי שלהם
ברגע שזה מתרחש, אנחנו הולכים לראות יותר אבטלה, ויותר חוסר-יציבות
ולמרבה הצער, חוסר יציבות היא לרוב דרישה מקדימה לשינוי חברתי
הבעיות מרכיבות את מה שנקרא "לחצים ביו-חברתיים"
ככל שדברים מאבדים יציבות
תהיה יותר מוטיבציה לחיפוש אלטרנטיבות
כמובן, זהו איזון עדין
אני באופן אישי לא רוצה לראות סבל אנושי על הפלנטה הזו
אבל לרגשות שלי אין שום רלוונטיות לדפוסים של אבולוציה חברתית
תנועת צייטגייסט מקווה להקל את הסוגייה הזו
לא רק ע"י סיפוק אלטרנטיבה לאנשים
באופן אינטלקטואלי ותקף מבחינה סטטיסטית, אלא גם אסטרטגיה לדחוף קדימה
למעשה לדחוף את הממסד לשחרר את שלטון
הכוח, היהירות, וחוסר-היעילות ולהצטרף לשאר העולם
במטרה משותפת של קיום ארוך-טווח ללא הגבלות
על כן, זהו קמפיין-מודעות המוני
ע"י קידום, למעשה, של "תזוזת תודעה-קולקטיבית". אם תרצו
אנו עושים זאת ע"י מערכה חסרת מעצורים של מודעות ציבורית
אשר עם הזמן, בתקווה, תהפוך להיות כל כך גדולה בכל מדינה
שלממסד לא תהיה ברירה אלא לתת את הדעת
זה מבוסס על המודל של גנדי ומרטין לותר קינג ג'וניור
אם ממסדים ומסדרים לא יכירו בכיוון זה
אז לציבור יש עמדה מאוד ייחודית
אנחנו לא חייבים להשתתף במשחקים שהוצבו
אי-השתתפות שלווה ובלתי-אלימה היא דרך אפשרית
בתקווה שלא יהיה צורך בכך
אולם, אני חושב שעלינו להיות ריאליסטיים
אם אנשי העולם יוכלו לראות את האלטרנטיבה הזו,
ללמוד עליה, להבין אותה, ולתמוך בה
אז שום ממשלה, צבא, או בירוקרטיה שקיימת
לא יוכלו לעמוד בדרכה של מסה קריטית במימדים גלובאליים
אבל שוב, אני מקווה שלא נגיע לשם
אני מקווה שהכוחות הקיימים יישרו קו עם שינוי הזורם
ויראו את התועלת שבמה שאנו מדברים עליו
אבל, כפי שהראינו, לארגונים הממוסדים אין את הנטייה הזו
זה יצריך השפעה, זה בטוח
בהתחשב בכך, אחת הטקטיקות הפרטניות שאנו רוצים לעשות בה שימוש עם הציבור
היא לבנות "עיר לדוגמא"
בשימוש השיטות וההבנות שהנחנו עד כה
המערכת העירונית הזו תוכל לשמש כמוקד של מחקר וחשיפה
הציבור, יחד עם מנהיגים עולמיים יוזמנו לבקר ולחוות
את הבסיס של גישה זו, בנסיבות חיים אמיתיות
אז, עם הזמן, התקווה היא שכל מדינה, בעודה רואה את היעילות של היבט קטן זה
תיקח את מודל-העיר הזה ותיישם אותו, בתוך המערכת שלה
מערכת העיר כמובן אינה "כלכלה מבוססת משאבים"
אבל יש לה כמה מאפיינים ניתנים לזיהוי של "גישה מערכתית"
עם הזמן, אנחנו מקווים שמערכות אלו יתחילו להתפשט לאיזורים חדשים
וישחקו באיטיות את מערכת השוק, על סמך היעילות הקיצונית שלה
בתקווה, ההגיון יתרחב לתוכניות גדולות יותר של תכנון מרכזי, וניהול משאבים
ובתקווה האנשים יתעוררו לגישה-תפישתית חדשה
שוב, ישנם כיוונים רבים של אינטראקציה
יכולה להיות ועידה עצמאית שמזמינה בעקביות את
כל מנהיגי העולם לבוא לפגישה עצמאית של הפרוייקט הזה
בתקווה שאולי הם יבואו ביחד לדבר על זה
יש דברים רבים שאני יכול לאמר על הנושא המורכב הזה, של תקופת המעבר
ובשל הזמן הקצוב, אני באמת לא רוצה לבלות זמן נוסף בכך
אולם אומר, עבור אלה שממשיכים להיצמד לנושא זה, ורוצים עוד ועוד פרטים
אתם יודעים, אנחנו לא יכולים לעשום שום דבר, לפני שיש מודעות מאסיבית
אז בואו נתמקד על זה כצעד ראשון
לסיכום: התגובה השלילית הנפוצה ביותר שיש לאנשים, בהתייחס לתכונות
של "כלכלה מבוססת משאבים", נוטה להגיע ממה שקרוי "טבע האדם"
הטיעון הוא שבני אדם הם באופן מושרש תחרותיים, תאבי-בצע, משרתים את עצמם בעיוורון,
מה שמרמז שלא משנה כמה המצב טוב בחברה טכנית, תמיד
יהיו אנשים מושחתים שירצו להתחרות, לנצל אחרים, לרדוף אחר שלטון, וכו'
האם זה נגד טבע האדם לשתף פעולה? זו השאלה המרכזית
זה בהחלט נראה שזה כך, נכון?
אם תסתכלו על הרשמים ההסטורים, אתם תמצאו שיש סדרה בלתי פוסקת של מלחמות,
השמדות עם, כיבוש, נטיות תחרותיות, וניצולי-כוח
ובהתחשב שזהו הדפוס שאנו מזהים באופן היסטורי, אני מניח שזה בטוח להניח
שזה טבע-אדם מקובע להתנהג באופנים החוזרים על עצמם באופן היסטורי
אולם, אנחנו גם רואים שבני אדם כן משתפים פעולה
ואנחנו משתפים פעולה די טוב בסביבות מסויימות
למשל, בצבא, שיתוף הפעולה הוא אדיר, זה "קולקטיב"
המניע הבסיסי הוא שיתופי, הם עובדים "ביחד", ועושים זאת טוב מאוד
נכון, הם מתחרים נגד אוייב משותף, שהוא צבא אחר בד"כ
אבל, זה עדיין שיתוף פעולה בכל מקרה, גם אם באופן מבודד
על כן, הסביבה משחקת תפקיד קריטי בנוגע לנכונותנו להתחרות או לשתף פעולה
זה מבוסס על ערכים, כשם שהם טופחו ע"י הסביבה. לא גנטיקה
זכרו, בני אדם חיו במחסור במשך אלפי שנים
נלחמים אחד עם השני על משאבים
על עף שדפוס זה הוא מאוד נוכח בתרבות כיום,
אתם צריכים לזכור שהמודל הנוכחי שלנו של החברה
מבוסס על ההנחה של מחסור מתמשך
אם היינו מבטלים את הגורם הסביבתי הבסיסי
סביר להניח שהיינו מבטלים את רוב אפקט התחרותיות
ובנוגע לגנטיקה והתנהגות, בבקשה הבינו
שהתפקוד של ביטוי הגנים הוא מאוד מותנה בתמריצים סביבתיים
בעיקר בנוגע להתנהגות
גנים אינם יזמים עצמאיים של פקודות
הם, למעשה, מייצרים חלבונים. הם אינם "גורמים" להתנהגות, בשום מובן של הרעיון
במילותיו של פרופסור לביולוגיה ונוירולוגיה מאוניברסיטת סטאנפורד
,ד"ר רוברט ספולסקי: "נדיר מאוד שגנים עוסקים בדברים בלתי נמנעים,
"בייחוד ככל שזה נוגע לבני-אדם, המוח, והתנהגות;
"הם עוסקים בפגיעויות, זיקות ונטיות"
כמובן, ניורו-כימיקלים, ותכונות פיזיולוגיות אכן קובעות נטיות
עבור אדם, לתגובותיו ולנטייה-החברתית שלו
זו הסביבה, שהיא הגורם המשפיע ביותר על הערכים שלנו, ומכאן ההתנהגות שלנו
אני לא מצאתי שום הוכחה מוצקה, שתתמוך ברעיון
שיש טבע-אדם מוכתב מראש במובן הזה
הערכים, הפעולות והשיטות שלנו מפותחות ומונעות מנסיון
הנקודה המרכזית היא שנדרש "שינוי של תרבות"
שיעזור לתפישת עולם זו להתגשם, ושאנשים יזדהו איתה
בהתחשב בכך: יש לי נקודה אחת אחרונה שאני רוצה להשאיר אותכם איתה
מחקרים אנתרופולוגיים מצאו כי שיתוף-פעולה בין פרימאטים לא-אנושיים
ברוב המקרים מגיעה מהיותם שארי-בשר
גם אנחנו בני האדם חולקים תכונה זו
לדוגמא, רוב האנשים מייחסים למשפחה עדיפות על חברים
פשוט, תצפו בתוכנית "הסופרנוס", ואתם תראו את השיוך הזה בפעולה
יש את המשפחה, ואז יש את משפחת-המאפיה, זו "קליקה"
וזה עובד דרך השיוך הזה
ובכן, באופן מעניין, פלאונטולוגים מצאו כי כל האנושות
נראה שמשוייכת לנקבה בודדת, הנקראית "חווה המיטוכונדרית"
שחייה בערך לפני רבע מליון שנה באפריקה
מסתבר שהיא הולידה גנום מיטוכונדרי
שהיווה "תבנית" לכל גנום מיטוכונדרי המוכר היום
במילים אחרות, כולנו מקורבים. כולנו שארי-בשר
כולנו משפחה
באופן דומה, מכניקת קוונטים ותאוריית השרשראות, אם תבדקו
את תחומים מופשטים אלו, מלמדים אותנו שההפרדות האלו שאנחנו רואים
במציאות "5 החושים" שלנו, הן למעשה אשליות שטחיות
אין שום הפרדה. אנחנו מתקיימים בים של זרימה מולקולרית
אין זה משנה איך תקראו לזה. ככל שאנחנו מעמיקים
דברים הופכים דומים ומאוחדים יותר ויותר
במילים אחרות, כל הסימנים מצביעים על אחדות
אז, אני רוצה שכל מי שמקשיב, יזכור את זה
בפעם הבאה שהם פותחים את הטלויזיה
ורואים את הטבח הכמעט-יומיומי של חיילים ברחבי העולם
את הפשעים של צווארון כחול ולבן, הניצול האנושי שמתרחש,
העוני החומרי המגוכח, העבדות, המחסור
אלה הם האחים שלכם, הבנות שלכם, הנכדים שלכם
שגוועים ברעב, שרוצחים אחד את השני, שמשאירים אחד את השני מאחור
אתם רוצחים - אתם מושארים מאחור - אתם נהרגים
עד שנתחיל לראות אחד את השני כעצמנו, שום דבר לא ישתנה
אנחנו כוכב אחד. תודה לכם שבאתם
[מחיאות כפיים]
www.TheZeitgeistMovement.com �