Tip:
Highlight text to annotate it
X
מנקודת המבט המרוחקת הזו, כדור הארץ אולי לא נראה מעניין במיוחד.
אולם עבורנו, זה שונה.
חשבו שוב על הנקודה הזו.
זה כאן, זה הבית, זה אנחנו.
עליה כל מי שאתם אוהבים,
כל מי שאתם מכירים,
כל מי שאי פעם שמעתם עליו, כל אדם שאי פעם היה,
חי את חייו.
סך כל השמחה והסבל שלנו,
אלפי דתות בטוחות, אידיולוגיות, תורות כלכליות,
כל צייד ומלקט,
כל גיבור ופחדן, כל יוצר ומחריב ציוויליזציה,
כל מלך ואיכר,
כל זוג צעיר מאוהב,
כל אמא ואבא,
ילד מלא תקווה,
ממציא וחוקר,
כל מורה למוסר, כל פוליטיקאי מושחת,
כל "סופרסטאר",
כל "מנהיג עליון",
כל קדוש וחוטא בהיסטורית המין שלנו חי שם -
על גרגיר אבק תלוי בקרן שמש.
כדור הארץ הוא במה קטנה מאוד בזירה קוסמית עצומה.
חשבו על נהרות הדם שנשפכו על ידי כל אותם גנרלים וקיסרים
כדי, שבתהילה ונצחון, יוכלו להפוך לשליטים הרגעיים
של שבריר נקודה.
חשבו על מעשי האכזריות האינסופית של תושבים בפינה אחת של הפיקסל הזה
על תושבים שבקושי ניתן להבחין בהם בפינה אחרת,
כמה שכיחות אי ההבנות בינהם,
כמה להוטים הם להרוג זה את זה,
כמה עזה שנאתם.
הראוותנות שלנו,
החשיבות העצמית הדמיונית שלנו,
האשליה שיש לנו איזושהי עמדת יתרון ביקום,
מאותגרים על ידי נקודת האור החיוורת הזו.
כוכב ביתנו הוא נקודה בודדה עטופה באפלה הקוסמית הגדולה.
באלמוניות שלנו, בכל המרחב הזה,
אין רמז שעזרה תבוא ממקום אחר
כדי להציל אותנו מעצמנו.
כדור הארץ הוא העולם היחידי הידוע עד כה כמכיל חיים.
אין מקום אחר, לפחות בעתיד הקרוב,
אליו יוכל המין שלנו להגר.
לבקר,
כן.
ליישב,
עוד לא.
נרצה או לא,
כרגע כדור הארץ הוא עמדתנו.
נאמר כי אסטרונומיה היא חוויה צנועה ובונת-אופי.
אולי אין דוגמא טובה יותר ליהירות הטיפשית של האדם
מהתמונה המרוחקת הזו של עולמנו הזעיר.
לי, היא מדגישה את חובתנו להתייחס טוב יותר זה לזה, ולשמר ולהוקיר את הבית היחידי שאי פעם הכרנו,
הנקודה הכחולה החיוורת.